אהרן ברנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דור השביעי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בד' ניסן [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[ אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה.{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}} | בד' ניסן [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[ אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה.{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}} | ||
נהג להשתתף בכינוסי [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי. | |||
נפטר [[י"ט חשון ]] | |||
נפטר [[י"ט חשון]] [[תשנ"ה]]. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־13:39, 16 במאי 2016
רבי אהרן ברנשטיין נולד לאביו הגאון רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ראב"ד עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, (נולד תרמ"ה לערך ונפטר תש"ט) ונין של היהודי הקדוש.
לאחר פטירת אביו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הגאון מטשיבין, ולאחר פטירתו נתמנה לראש הישיבה תחתיו.
בהוראת רבו, רבי דוב בעריש ווידנפלד נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו.[1]
במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.
בד' ניסן תשל"ב שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ אגודת ישראל, מכתב ברכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לרגל מלאות לו שבעים שנה.[2]
נהג להשתתף בכינוסי סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.
משפחתו
- חתנו הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק (ירושלים).
- חתנו הרב חנניה יוסף אייזנבך שימש בעבר כראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת, ותומכי תמימים בני ברק.
- חתנו רבי משה יהודה לייב רבינוביץ', האדמו"ר ממונקאטש.
- חתנו הרה"ג מרדכי לייב ווייס[3].
- בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ניו יורק.
- בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
הערות שוליים
- ↑ הפרדס חוברת ס"ט
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ נשא דברים בסיום הרמב"ם בשנת תשס"ג.