מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הרחבת פתיח) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== חב"ד בעיר == | == חב"ד בעיר == | ||
קהילת | עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת הקבוצה ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק. | ||
הגרעין הראשון של הקהילה כלל את ר' | הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך ור' שמואל בן סימון. וכן את ר' עזרא ערד. | ||
לקהילה בית כנסת מרכזי בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]]. | לקהילה בית כנסת מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]]. | ||
לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה. | |||
בקיץ מתקיימות קייטנות לילדים על ידי [[צא"ח]] במגדל העמק. משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). החל משנת [[תשס"ו]] החלו בני משפחת זלמנוב להפעיל קייטנה לעילוי נשמת סבם (ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]]). | |||
בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]]. | בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]]. | ||
גרסה מ־22:47, 4 באפריל 2016
| מגדל העמק | |
|---|---|
 בניין בית הכנסת חב"ד בעיר | |
| עיר | מגדל העמק |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש |
| מייסדי הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ |
| רב הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל |
| שלוחים מרכזיים | הרב אליעזר פרסיה |
| מספר בתי חב"ד | 2 |
| מספר משפחות בקהילה | 200 |
מגדל העמק היא עיר בצפון ארץ ישראל. הוקמה בשנת ה'תשי"ג, ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על עמק יזרעאל.
הרבי הסביר[1], כי שם העיר קשור עם הפסוקים[2] "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".
חב"ד בעיר
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת הקבוצה ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.
הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך ור' שמואל בן סימון. וכן את ר' עזרא ערד.
לקהילה בית כנסת מרכזי אשר חזיתו בצורת 770, על-שם הרבנית חיה מושקא שהוקם בברכתו של הרבי.
לאחר שייסד הרבי את צבאות ה', החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה.
בקיץ מתקיימות קייטנות לילדים על ידי צא"ח במגדל העמק. משנת תשס"ז (עד תש"ע) החל לפעול בעיר קעמפ גן ישראל צבא הגאולה (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). החל משנת תשס"ו החלו בני משפחת זלמנוב להפעיל קייטנה לעילוי נשמת סבם (ר' ישראל יצחק זלמנוב).
בשנת ה'תשע"ג נפתח בית כנסת לצעירים בבניין התלמוד תורה - בית הכנסת פעיל בשבתות וימים טובים. כרב בית הכנסת מכהן הרב שניאור זלמן קניג, וכמשפיע הרב מנחם דוב דברוסקין.
בשנת תשע"ו נפתח בית כנסת חב"ד בקרית מגדל אור - בית הכנסת פעיל בשבתות וימי חול. בביהכנ"ס מתקיימים פעילויות לילדים, שיעורים והתוועדויות לאנ"ש.
תפקידים בולטים בקהילה
- הרב ישראל יוסף הנדל - רב הקהילה ומשגיח בישיבה.
- הרב יצחק גולדברג - ראש ישיבת תומכי תמימים.
- הרב יוסף יצחק סגל - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר ומשפיע הקהילה.
- ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
- הרב משה דוד אייזנברגר -מנהל התלמוד תורה.
- הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא וחזן בחודש החגים.
מוסדות חב"ד בעיר
- ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- תלמוד תורה, בהנהלת הרב משה דוד אייזנברגר.
- בית ספר בית חיה מושקא לבנות בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
- מקווה חב"ד.
- בית חב"ד בהנהלת השליח הרב אליעזר פרסיה.
- בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי' בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
- בית אורן - מרכז רוחני לדוברי רוסית.
- בית התבשיל טוב וחסד.
לקריאה נוספת
- "מגדל העמק" - חוברת המלקטת משיחות ואגרות הרבי אודות העיר מגדל העמק. יצא לאור בכ' מנחם אב תשס"א על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
- התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, תשרי תשע"ב
קישורים חיצוניים
- ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי - מר שאול עמור, בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ו
- ↑ במכתבים לכנסי השלוחים לארץ הקודש. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".
- ↑ שיר השירים ד, ד. ב, א.