ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== הערבה בתורת החסידות == | == הערבה בתורת החסידות == | ||
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"<REF>ויק"ר פ"ל, יב. | העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"<REF>ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"<REF> ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה<REF>ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | ||
== העבודה של הערבה בהושענא רבה == | == העבודה של הערבה בהושענא רבה == | ||
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"<REF>תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד. | ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"<REF>תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"<REF>סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים<REF>פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]]. | ||
== מקורות == | == מקורות == |
גרסה מ־20:52, 28 בדצמבר 2015
ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".
הערבה בתורת החסידות
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"<REF>ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"<REF> ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה<REF>ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שע"פ טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה של הערבה בהושענא רבה
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"<REF>תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"<REF>סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים<REF>פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.
מקורות
הערות שוליים
זמן שמחתנו | ||
---|---|---|
זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | ![]() |
סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב |