לכה דודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה)
שורה 5: שורה 5:


==מקור הפזמון==
==מקור הפזמון==
הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת ה'שמד לערך, ונחשב כהנוסח החדש ביותר בסידור, שהתקבל ע"י כל תפוצות ישראל.
הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת [[ה'שד"מ]] לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל.


הפזמון נתיסד על פי הגמרא<REF> [[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.</REF> ובגמרא ובזוהר<REF>עקב דף רע"ב ע"ב</REF>נזכר רק שני פעמים בואי כלה. ובפע<REF>שער השבת פ"ו ופ"ח.</REF>כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.  
הפזמון נתיסד על פי הגמרא{{הערה|[[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.}}. ובגמרא ובזוהר{{הערה|עקב דף רע"ב ע"ב.}} נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע{{הערה|שער השבת פ"ו ופ"ח.}} כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.
 
[[האריז"ל]] אמר, שפזמון זה, אף על פי שנתחבר על פי [[קבלת הרמ"ק]], מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל.
 
=="גם בשמחה"==
כאשר יום טוב חל בשבת{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.}} וכן בשבת חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה".
 
בשנת [[תשי"ב]] [[י"ב תמוז]] חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה".


==גם בשמחה==
בשבת יום טוב{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35,}}, ובשבת חול המועד, אומרים במקום "גם ברינה ובצהלה", "גם בשמחה ובצהלה"{{הערה|בשנת [[תשי"ב]] ב[[י"ב תמוז]] (חל בשבת) הורה הרבי לומר גם בשמחה.}}.
==בואי כלה==
==בואי כלה==
הקטע שבפזמון "בואי כלה בואי כלה" הינו קטע המצוטט מהגמרא{{הערה|מסכת שבת דף קעט, ע"א.}} המספרת על האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש בבגדי שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".
הקטע שבפזמון "בואי כלה בואי כלה" הינו קטע המצוטט מהגמרא{{הערה|מסכת שבת דף קעט, ע"א.}} המספרת על האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש בבגדי שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".


מנהג חב"ד באמירת הקטע בואי בשלום הוא, להסתובב לצד מערב (להתחיל את הסיבוב לצד שמאל) ולהטות את הראש לכיוון ימין ולומר פעם אחת 'בואי כלה' ולאחר מכן להטות את הראש לכיוון שמאל ולומר פעם שניה, ולאחר מכן להסתובב בחזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), כאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.
מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים.
 
מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של בית הכנסת (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.


===מנהג הרבי===
===מנהג הרבי===

גרסה מ־10:58, 27 בדצמבר 2015

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון האר"י בצפת

לכה דודי הינו פזמון שחובר ע"י הרב שלמה אלקב"ץ ונאמר בכל קהילות ישראל בליל שבת, בסדר קבלת שבת.


מקור הפזמון

הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת ה'שד"מ לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל.

הפזמון נתיסד על פי הגמרא[1]. ובגמרא ובזוהר[2] נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע"ח[3] כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.

האריז"ל אמר, שפזמון זה, אף על פי שנתחבר על פי קבלת הרמ"ק, מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל.

"גם בשמחה"

כאשר יום טוב חל בשבת[4] וכן בשבת חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה".

בשנת תשי"ב י"ב תמוז חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה".

בואי כלה

הקטע שבפזמון "בואי כלה בואי כלה" הינו קטע המצוטט מהגמרא[5] המספרת על האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש בבגדי שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".

מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים.

מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של בית הכנסת (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.

מנהג הרבי

מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב.

ראו עוד

הערות שוליים

  1. מסכת שבת קי"ט א, ב"ק ל"ב, ב.
  2. עקב דף רע"ב ע"ב.
  3. שער השבת פ"ו ופ"ח.
  4. לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.
  5. מסכת שבת דף קעט, ע"א.