אברהם חיים אליהו לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]]. | *'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]]. | ||
=== | === בניו == | ||
*יעקב לנדא. | |||
*[[ישראל לנדא]]. | |||
*[[בנימין צבי לנדא]]. | |||
=== בנותיו === | |||
ברכה גיטל. | ברכה גיטל. | ||
חיה מינה. | חיה מינה. | ||
שולמית. | שולמית. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | [[קטגוריה:משפחת לנדא]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | ||
גרסה מ־15:55, 25 ביוני 2014
הרב חיים אברהם אליהו לנדא (מכונה בשם 'אלי לנדא') הינו בנו של הרב יעקב לנדא, ומכהן כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חייו
הרב אליהו לנדא, נולד בכ"ו תמוז תרצ"ח בבני ברק, לאביו רב העיר הרב יעקב לנדא ולאמו מרת חיה מינא.
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פונוביז' הליטאית, שם עסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד[1], ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'[2].
בעודו בחור התמנה כר"מ בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.
בגיל מבוגר נישא לרעייתו מרת לאה, ועזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות[3], והפך לאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
הרב לנדא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים החב"דיים, והינו בעל שמועה גדול[4]. בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד 'ירחי כלה' העולמי, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.
משפחתו
אחיו
- הרב משה יהודה לייב לנדא - רב העיר בני ברק.
= בניו
- יעקב לנדא.
- ישראל לנדא.
- בנימין צבי לנדא.
בנותיו
ברכה גיטל. חיה מינה. שולמית.
קישורים חיצוניים
- מהו מקוה חב"ד? - שיעור וידאו עם הרב לנדא.
. - הרב לנדא התוועד באנטוורפן - אתר COL.
- הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים - אתר שטורעם. נט.
הערות שוליים
- ↑ על תוצאות פעולותיו באותם שנים, נמנה הרב אברהם דונין.
- ↑ כיום - 'יד לאחים'.
- ↑ אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ומנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות השמיטה.
- ↑ ביום ב' דראש השנה תשכ"א ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו בתקיעת שופר.