39,916
עריכות
←הרקע
(←הרקע) |
(←הרקע) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מכיון שבקראון הייטס כמעט ולא היה ניתן למצוא תושבים יהודיים שומרי תורה ומצוות, חסידי חב"ד רבים קבעו את מגוריהם בשכונת בראנזוויל הסמוכה, שנחשבה לפחות יוקרתית, ותושביה היהודיים הקפידו יותר על שמירת תורה ומצוות והיו סוגרים את חנויותיהם בשבת. | מכיון שבקראון הייטס כמעט ולא היה ניתן למצוא תושבים יהודיים שומרי תורה ומצוות, חסידי חב"ד רבים קבעו את מגוריהם בשכונת בראנזוויל הסמוכה, שנחשבה לפחות יוקרתית, ותושביה היהודיים הקפידו יותר על שמירת תורה ומצוות והיו סוגרים את חנויותיהם בשבת. | ||
עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בארצות הברית וקביעת חצר ליובאוויטש במרכז שכונת קראון הייטס, הפכה השכונה בהדרגה למרכז יהודי-חרדי, וחצרות חסידיות נוספות קבעו בה את מושבם, ביניהם חצר חסידות | עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בארצות הברית וקביעת חצר ליובאוויטש במרכז שכונת קראון הייטס, הפכה השכונה בהדרגה למרכז יהודי-חרדי, וחצרות חסידיות נוספות קבעו בה את מושבם, ביניהם חצר חסידות [[באבוב]], ספינקא, ליז'נסק, [[סקולען]], לאנהוצט, נובימינסק, קרעסטיק וטענקע. ולצידם, המשיכו להתקיים קהילות רפורמיות וקנוסרבטיביות, להבדיל. | ||
מספר היהודים הלך וגדל ובנקודת השיא ההתיישבות היהודית כללה מאתיים חמישים אלף יהודים, והוקמו בה מספר מוסדות חשובים, ביניהם [[תלמוד תורה]] שהקימו חסידי צאנז בו למדו אלף תלמידים, וישיבת חיים ברלין{{הערה|שאחרי ההגירה בנתה את עצמה מחדש ב[[פלטבוש]].}}, והשכונה קיבלה את התואר "ירושלים דאמריקה". | מספר היהודים הלך וגדל ובנקודת השיא ההתיישבות היהודית כללה מאתיים חמישים אלף יהודים, והוקמו בה מספר מוסדות חשובים, ביניהם [[תלמוד תורה]] שהקימו חסידי צאנז בו למדו אלף תלמידים, וישיבת חיים ברלין{{הערה|שאחרי ההגירה בנתה את עצמה מחדש ב[[פלטבוש]].}}, והשכונה קיבלה את התואר "ירושלים דאמריקה". | ||