תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי | [[קובץ:הרבי תשליך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך (צולם על ידי נוכרי)]] | ||
==המנהג== | ==המנהג== | ||
גרסה מ־16:47, 3 בספטמבר 2013
המנהג
אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים, וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.
ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.
ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכסים״[1].
יהי רצון
ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳[2].
ניעור שולי הטלית קטן
אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן[3].
תשליך
תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:
- אחר תפילת מנחה יצאו כולם והאדמו"ר הרש"ב בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר “התשליך”. מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחר־כך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב”דיים...
- כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחר־כך ישב לו האדמו”ר על מקומו שהכינו לפניו על־יד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו”ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
- כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחר־כך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחר־כך לחזור עליו עד שידעו אותו בעל־פה...
במוצאי יום־טוב, אחר המאמר השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...[4]
המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש־השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את ניגונו של שלמה דער געלער מנעוול[5], ויוצאים במחול[6].
אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל״תשליך״ במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד[7].
עריכת התשליך ביום י״ג מדות
רבי ישראל מרוז'ין, היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות[8]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות[9]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: "..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.[10].
למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו[11] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו[12]
טלטול
אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום[13].
הערות שוליים
- ↑ סידור אדמוה"ז
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ לוח היום יום עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.
- ↑ התמים, ד, עמ׳ פו.
- ↑ ראה ספר הניגונים, א, עמ׳ נז, ניגון קד.
- ↑ לשמע אזן, עמ' 104.
- ↑ קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58
- ↑ משיחות אדמו"ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — אגרות קודש אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.
- ↑ הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ׳ כ.
- ↑ ימי מלך, א, עמ׳ 335.
- ↑ תקפג, ז.
- ↑ על־פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: המלך במסיבו, ב, עמ׳ יח יט.
- ↑ המלך במסיבו. ב, עמ׳ יח.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |