ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 60: | שורה 60: | ||
===רמי"ם בנגלה:=== | ===רמי"ם בנגלה:=== | ||
*שיעור א': | *שיעור א': הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב מנחם מענדל כהן. | ||
*שיעור ב': הרב | *שיעור ב': הרב מאיר אשכנזי והרב אלעזר שמחה וילהלם. | ||
*שיעור ג': הרב [[עופר מיודובניק]] | *שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב יעקב לנדא, הרב [[עופר מיודובניק]] והרב [[שלמה הלפרן]]. (הרב אייל פלד שימש כר"מ עד סיום שנת הלימודים דתשע"ג). | ||
*בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק. | *בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק. | ||
*דוברי אנגלית: הרב לוי ווילשאנסקי. | *דוברי אנגלית: הרב לוי ווילשאנסקי. | ||
גרסה מ־00:39, 12 באוגוסט 2013
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הינה ’ישיבה גדולה’ המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש בעיר צפת וכחלק מעבודת השליחות. בישיבה לומדים נכון לשנת תשע"ב כארבע מאות תמימים.
שם הישיבה
הישיבות שהרבי הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג זצ"ל) לא נקראו "תומכי תמימים" באופן רישמי.
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש, שנקראו גם הם "תומכי תמימים".
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן)[דרוש מקור]: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.
בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".
ימי בראשית
בערך בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, וההסכמה לא איחרה לבוא.
הרב אליהו אריה פרידמן, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת.
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין, בתור משפיע בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לארבעים אנשי צוות!
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.
גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם.
בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.
מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום כבוד בעולם הישיבות.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.
- משגיח ראשי: הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
- משפיע ראשי: הרב משה מרדכי ארנשטיין.
- מנהל: הרב זאב פרידמן.
משפיעים:
- שיעור א': הרב עופר מיודובניק, הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב שלום דובער וולף, הרב שמעון בן מוחא.
- שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, הרב שמעון יהודה פיזם והרב יהודה ליפסקר.
- שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן, הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.
- בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
- דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.
רמי"ם בנגלה:
- שיעור א': הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב מנחם מענדל כהן.
- שיעור ב': הרב מאיר אשכנזי והרב אלעזר שמחה וילהלם.
- שיעור ג': הרב יצחק אייזיק לנדא, הרב יעקב לנדא, הרב עופר מיודובניק והרב שלמה הלפרן. (הרב אייל פלד שימש כר"מ עד סיום שנת הלימודים דתשע"ג).
- בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק.
- דוברי אנגלית: הרב לוי ווילשאנסקי.
רמי"ם בהלכה:
- הרב שבתי יונה פרידמן.
- סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
- בעלי תשובה: הרב שמעון גרליק והרב מנחם מענדל הראל.
רמי"ם בגאולה ומשיח:
- שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
- שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.
משיבים:
- הרב שבתי פרידמן.
- הרב משה מישולובין.
- הרב מנחם מענדל הלפרין.
- הרב אברהם קופצ'יק.
- הרב אריה טייטלבוים.
- הרב שלום דובער וולף.
- הרב אשר גרשוביץ
צוות ההשגחה:
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
- הרב ירון יחזקאל נאמן.
- הרב חיים הלל שפרינגר.
- הרב אלעזר שמחה וילהלם.
- הרב שלמה בנישתי.
- הרב יוסף חיים אביטבול.
- הרב יהודה רוזנברג.
- הרב מנחם מענדל הראל.
- הרב מאיר טרגר.
ראו גם
קישורים חיצונים
- שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)
- גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה" (אלול תשע"א): סדר נגלה | התוועדות ט"ו באלול | ריקודי ט"ו באלול