מרדכי צבי אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ביוגרפיה: לא מקובל באנציקלופדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]] | [[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]] | ||
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו בישוב 'הדר ביתר'. נולד בשנת [[תש"ח]] ונפטר ביום [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] | '''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו בישוב 'הדר ביתר'. נולד בשנת [[תש"ח]] ונפטר ביום [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר נישואי ביתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהיתה אז בתחלת בנייתה, עבר לגור בישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר. | לאחר נישואי ביתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהיתה אז בתחלת בנייתה, עבר לגור בישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר. | ||
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית הרפואה "שערי צדק" {{הערה|כשהיה בבית הרפואה כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] | במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית הרפואה "שערי צדק" {{הערה|כשהיה בבית הרפואה כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל – הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־10:05, 9 באוגוסט 2013
הרב מרדכי צבי אלפנביין היה חסיד חב"ד מושפע של הרב שלמה חיים קסלמן. התגורר בסוף ימיו בישוב 'הדר ביתר'. נולד בשנת תש"ח ונפטר ביום י"א באדר א' תשע"א.
ביוגרפיה
הרב אלפנביין נולד בכ' באדר א' שנת תש"ח בעיירה טורנגרד שבפולין לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו לארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבת "קול תורה" בירושלים בראשות הרב שלמה זלמן אוירבך. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי התניא שנמסרו בסתר על ידי ר' יוסף צבי סגל, כיום ראש כולל "צמח צדק" בירושלים עיה"ק). תורת חסידות חב"ד מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם נהיה למקבל של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בהיותו בישיבה התקשה הרב אלפנביין לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם המשפיע, הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל הרב אלפנביין ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר הסתלקותו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.
לקראת פסח שנת תשכ"ט נסע הרב אלפנביין ל-770 לשנת הקבוצה שנמשכה עד לפסח שנת תש"ל. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך הרבי בחדר דירת אדמו"ר הריי"צ. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.
הרב אלפנביין נישא לרעייתו מרת חנה שרה לבית ר' שרגא מלך קפלן, והם גרו בלוד. ביום ג' בניסן שנת תשמ"ד נפטרה אשתו.
לאחר נישואי ביתו ובנו הבכור שרכשו דירה בביתר עילית שהיתה אז בתחלת בנייתה, עבר לגור בישוב הדר ביתר שליד העיר.
במוצאי שבת פרשת תצוה, כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית הרפואה "שערי צדק" [1] וביום שלישי, י"א באדר א' תשע"א אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנים
- ר' ישראל אלפנביין, נתניה.
- ר' לוי יצחק אלפנביין, בני ברק.
- ר' אשר אלפנביין, מגדל העמק.
- חתנים
- ר' מרדכי יעקובוביץ, ביתר עילית.
- ר' אהרן יעקובוביץ, נתיבות.
- ר' גבריאל שטרסברג, כפר חב"ד.
- ר' עמוס קיי, קרית גת.
הערות שוליים
- ↑ כשהיה בבית הרפואה כתב בנו הרב ישראל, לרבי באמצעות האגרות קודש והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: "נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל – הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק"