ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
האדמו"ר העריץ את [[הרבי מלך המשיח]] בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו ל[[חסיד חב"ד]] במידה מסויימת ולמד רבות ב[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי הרבי]]. | האדמו"ר העריץ את [[הרבי מלך המשיח]] בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו ל[[חסיד חב"ד]] במידה מסויימת ולמד רבות ב[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי הרבי]]. | ||
בפגישותיו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] נהג לספר על גילוי [[רוח הקודש]] שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר ב[[ארצות הברית]] ונסע אל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. מיד בהיכנסו ל[[גן עדן העליון]] פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו | בפגישותיו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] נהג לספר על גילוי [[רוח הקודש]] שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר ב[[ארצות הברית]] ונסע אל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. מיד בהיכנסו ל[[גן עדן העליון]] פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו להדפיס את תורתו, וזאת מבלי שסיפר לרבי כלל על הספק שמנקר בו. אירוע זה גרם להערצתו הרבה אל הרבי. | ||
בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו. | בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו. | ||
גרסה מ־01:31, 3 באוגוסט 2013
רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי יעקב יצחק מפשיסחא (ידוע בכינויו היהודי הקדוש). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב, ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.
בנידודים
בהיותו בנו בכורו של אביו ליווהו בנידודיו בערבות רוסיה, שם עמד בקשר הדוק עם חסידי חב"ד שבטשקנט וסמרקנד. נוסף לכך, זכה להשתתף בלווית רבי לוי יצחק בקיץ תש"ד באלמא אטא [דרוש מקור].
הערצתו לרבי
האדמו"ר העריץ את הרבי מלך המשיח בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו לחסיד חב"ד במידה מסויימת ולמד רבות בספרי הרבי.
בפגישותיו עם חסידי חב"ד נהג לספר על גילוי רוח הקודש שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר בארצות הברית ונסע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א. מיד בהיכנסו לגן עדן העליון פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו להדפיס את תורתו, וזאת מבלי שסיפר לרבי כלל על הספק שמנקר בו. אירוע זה גרם להערצתו הרבה אל הרבי.
בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו.
ביקורו אצל הרבי
האדמו"ר בא לביקור אצל הרבי וסיפר שנוסע לארץ ישראל. הרבי הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין תורה כתורת ארץ ישראל" ובירכו בהצלחה רבה.
האדמו"ר הציג בפני הרבי את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ שליט"א מביאלא פשיסחא [1].
צאצאיו
- בנו רבי אלימלך רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא, חיפה.
- בנו רבי מנחם מנדל רבינוביץ, האדמו"ר מפשיסחא, בני ברק.
- חתנו רבי ישראל חיים וייס האדמו"ר מספינקא, בני ברק[2].
- בנו רבי ברוך רבינוביץ האדמו"ר מביאלא לונדון, לונדון.
- בנו רבי שמחה רבינוביץ, רמות ירושלים, מח"ס פסקי תשובות.
- בנו רבי צמח דוד רבינוביץ ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
- בנו רבי משה רבינוביץ, הר נוף ירושלים.
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |