עיתון: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ״ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה כרך א' עמ׳71}}. | ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ״ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה כרך א' עמ׳71}}. | ||
ההצדקה אותה מוצא הרבי | ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון ׳הצופה׳ ומנהל סוכנות הידיעות עתי״ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: | ||
{{ציטוט|תוכן=לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על [[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא]] [[ארה״ב]] אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי ל[[עבודת ה']]. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳|מקור='פגישות עם הרבי׳ עמ׳ 96|מרכאות=כן}}. | {{ציטוט|תוכן=לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על [[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא]] [[ארה״ב]] אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי ל[[עבודת ה']]. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳|מקור='פגישות עם הרבי׳ עמ׳ 96|מרכאות=כן}}. | ||
גרסה מ־11:54, 16 ביולי 2013
עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ובדפוס, או באופן אלקטרוני.
קריאה בעיתונים
הרבי מליובאוויטש ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מהחסידים דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"[1], הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "בעלי בתים"[2] ובפרט שלל זאת מתלמידי הישבות[3] ומכל שכן כלפי ילדים[4].
את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד תורה[5]. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ההלכה היהודית[6].
עיתונות חרדית
כאשר ה׳טאג בלאט׳, עיתון חדשות יומי שיצא לאור על ידי היהדות החרדית בפולין, החל לצאת, היתה מחלוקת ביהדות החרדית ביחס כלפי העיתון. היו שטענו שהוצאת עיתון יומי חרדי אינה מוצדקת, ואפשר להסתפק בהוצאה לאור של ירחון תורני. הרבי במשך השנים תמך בגישה של עיתונות חרדית זאת מכורח הנסיבות, על מנת למנוע קריאה של עיתונים הנוגדים לרוח התורה והיהדות. אם זאת, שלל הרבי בתוקף את ההתקפות ההדדיות בין העיתונים והתבטא: ״כל העיתונות הדתית חייבת להיות נקייה לחלוטין מהשמצות הדדיות זה על זה, ההשמצות אינן מקדמות שום דבר בנושא קיום היהדות ובקירובם של אנשים שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות״. הרבי פנה בעניין הזה לעורכי העיתונים הדתיים, אולם הדבר לא הועיל[7].
הפצת חסידות בעיתונים
העיתון משמש ככלי אשר באמצעותו ניתן לפרסם ולהפיץ מתורת החסידות, לכך דחף הרבי כתבים ועורכים רבים, על מנת להפיץ דברי יהדות בעיתונים.
"עתה נמצאים אנו במדינה שרובם קוראים עיתונים, מבלי הבט על העובדה שהדבר כרוך בביטול זמן וכו'. ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו..."[8].
ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ביחידות לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון ׳הצופה׳ ומנהל סוכנות הידיעות עתי״ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי:
לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על נשיא ארה״ב אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי לעבודת ה'. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳
— 'פגישות עם הרבי׳ עמ׳ 96
.
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, היה הרב אברהם חנוך גליצנשטיין האיש המופקד על שיגור קטעי עיתונות שונים למזכירות הרבי. ובמקביל עסק, בהוראת הרבי, בפרסומים על חב״ד בעיתונות. בשנים המאוחרת כיהן כדובר חב"ד הרב שלום דובער וולף.
העיתונאי
במשך השנים, עיתונאים רבים עמדו בקשר מכתבי עם הרבי. הרבי רואה בעיתונאי אדם בעל השפעה וכוח רב, על כן עודד את עיתונאים לנצל את כוחם: נפתח בקטע ממכתב לאיש תקשורת), המדבר על יכולת השפעתו הרחבה של העיתונאי:
השפעתו של אדם מוגבלת היא בדרן כלל, או לסביבתו הקרובה, משפחתו וידידיו, או אם הוא מורה או מרצה, לחוג רחב יותר. לעומת זה, העיתונאי, שדבריו והגיגיו זוכים לתפוצה רבה באמצעות הדפוס, נהנה מהשפעה רחבה הרבה יותר; הוא אינו מוגבל כל כן הן מבחינת המקום, מכיוון שדברי דפוס מגיעים למרחוק, והן מבחינת הזמן, מכיוון שדבריו נרשמים ונשמרים. זכית אפוא שיש לך אפשרויות בלתי רגילות להשפיע על אחרים, לעזור להאיר את חושן הלילה במידה גוברת והולכת
— מכתב לעיתונאי, כסלו תשט״ו. נדפס באנגלית ב״מכתבים״ עמ׳191
כן תמה, במכתבו לעיתונאי, מדוע אינו מנצל את כוחו: "...לפלא גדול על שאין מנצל כל אפשריותו (על ידי המכתבי עת וכיוצא בזה) להפיץ היהדות המסורתית וערכי׳ ואם לא עכשיו - אימתי?! והתירוץ ששמעתי מאחר ״מה תאמר המערכת״, עניתיו - שמקורו בלתי טהור, שברוב המכריע - גם אין לו יסוד. ושאם אין נמנעים כלל מלריב עם המערכת על ״הרמת״ המשכורת הגשמית, למה לא יתנהגו ככה (על כל פנים - מעין תוקף זה) בנוגע להרמת תוכן המאמרים והידיעות וכו׳?"[9].
אם זאת עורר הרבי על זהירות בכתיבה בלשון נקייה ולהימנע מהגדרות החלטיות[10].
עיתונים ישראליים
עיתון ידיעות אחרונות
כך כתב הרבי במכתב מראש חודש ארד א׳ תש״ל, לד״ר הרצל רוזנבלום, אשר באותם ימים כיהן כעודך ״ידיעות אחרונות״: "שיתברך מאת ה'.. כולל, כמובן, ניצול המרץ והכישרונות בם חונן לטובת עם ישראל בשלמותו(גם אלה שבחו״ל) ולארץ ישראל השלמה לגבולותי'"[11].
באגרת מיוחדת שכתב הרבי אל עורך עיתון ״ידיעות אחרונות״, נח מוזס, בח' אייר תשל״ג, ביקש הרבי, בעקבות ביקורם אצל הרבי, להקדיש עמוד בעיתון למדור בו יובאו עניני יהדות[12].
ביום ראשון י״ד חשוון תשל״ז, המתין, הצלם לוי יצחק פריידין, לקבל ברכת ״צאתכם לשלום״ מהרבי לקראת חזרתו לישראל. בין הדברים, הזכיר הרבי כתבה שהייתה ב״ידיעות אחרונות״ על תערוכת צילומים של פריידין ושם נכתב כי התערוכה מזכירה את ׳חשכת ימי הביניים׳. הרבי ביקש מפריידין למסור לכתב העיתון דרישת שלום ממנו, וכן שכאשר יראה את ה״ידיעות אחרונות״ של הימים האחרונים, ייווכח שם לראות את ׳חשכת ליובאוויטש׳ ואת ה׳אור' של ״ידיעות אחרונות״...
עיתון מעריב
הרבי דרש מעורך ״מעריב׳, שלום רוזנפלד, להרבות יהדות בעיתון. וכך כתב לו: "...עוקב אני אחר עתונו הנכבד, ומפעם לפעם מגיעים לתשומת לבי הדיווחים והכתבות בקשר עם הפעולות המסועפות של אנשי חב״ד ומוסדות חב״ד בארצנו הק׳. והרי מתפקידו של מו״ל ועורך עתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של ״מצוה לפרסם״. ובתקופתנו זו רבת המבוכות, כל המרבה להדגיש את ה״עשה טוב״, וממילא שולל את ה״סור מרע״, הרי זה משובח. בהזדמנות זו אביע למר רגשי תודתי בעד אהדתו למפעלי אנשי חב״ד בארץ הקודש ותקותי שעוד יוסיף בזה להבא ותשואות חן מראש"[13].
לכתב העיתון אמר הרבי[14]: "שיהיה ״ממזרח שמש עד מבואו", ש״מבואו" זה ״מערב״. שיהיה ״ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". מן הסתם הינך יודע שליובאוויטש עוסקת בכך בחיות, תשתדל שהעיתון ״מעריב" יסייע בכך".
עיתון הארץ
לכתב עיתון הארץ אמר הרבי[15]: "״הארץ״ נקרא כך על שם ארץ ישראל. בודאי תשתדל שיהיה ארץ ישראל של מקבלי התורה בחג השבועות שהיה לפני שבועות אחדים. אנו נמצאים עתה בחודש מתן תורה, והתורה ניתנה בהבטחה שישראל ילכו מהמדבר לארץ ישראל, ותמורת ׳ארץ כנען' תהיה ׳ארץ ישראל' תשתדל שבעיתון ״הארץ״ יוסיפו באותיות קטנות לאחר המילה ״הארץ״, את המלה ״ישראל״. אינני יודע איך זה אפשרי, אבל בטח ימצאו עצה גם לזה. הצלחה רבה, בשורות טובות, ושתהיה ׳ארץ ישראל׳ בכל הפרטים".
עיתון הצופה
בכ״ה תשרי תנש״א עבר בחלוקת הדולרים, שאול שיף, איש מערכת ״הצופה״ "מטבעי, אינני מסתפק בהישגים שהיו עד עתה. הרושם שלי מהכתיבה שלך לאחרונה הוא שזו עומדת במקום אחד. היא איננה פוחתת חס ושלום, אבל גם אין בה הוספה. ומכיוון שאני נפגש עמך פנים אל פנים, אזי בודאי לא תקפיד, ולכל הפחות תכפיל את כתיבתך שני פעמים ככה". מר שיף ענה: בעזרת ה'. הרבי ענה על כך: "הקב״ה כבר עוזר מאז ומקדם. בשורות טובות". הרבי העניק דולד נוסף והוסיף: {{ציטוטון|עבור העיתון. אין זה שוחד - מה שאני נותן עבור העיתון, כי אינני מקווה שהם יוסיפו לכתוב אודותיי - העיקר שיכתבו עוד יותר בכל שאר העניינים.
עיתון פנים אל פנים
פנחס פלאי, איש מערכת העיתון ״פנים אל פנים״, פנה אל הרבי בבקשה להשתתף במשאל שערך העיתון. על כך ענה לו הרבי[16]: "במענה למכתבו, בטח יודע כבודו כי אינני משתתף במשאלים במכתבי עת".
ביאת משיח בעיתונים
הרבי ייחס לעיתונים תפקיד חשוב בפרסום על ביאת המשיח:
בקשר למוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך אהבת ישראל כו׳, ראוי להזכיר עניין למעליותא שיודפס בעיתונים. כידוע פתגם בעל הגאולה שכאשר יבוא משיח צדקנו יודפס הדבר בעיתונים!... ולהעיר שאכן נדפס כבד בעיתונים ש״
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אט אט קומט משיח״! - בודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אעפ״כ כו'. ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו, מהו הערך של ״עיתונים״ כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה על ידי אליהו הנביא מבשר הגאולה! אבל אעפ״כ כך אמר אדמו״ר הזקן! אבל לאידך - מובן ופשוט שהעיקר הוא עצם הענין דביאת משיח, ולא מה שכתוב בעיתונים אודות ענין זה— שבת פרשת וישב, כ״ף כסלו תשמ"ד. נדפס בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ד חלק ב' עמוד 666
ביום ראשון ח' טבת תשנ״ב, עברה במעמד חלוקת דולרים, ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון ״ידיעות אחרונות״, והביעה את תודתה על הברכות שהעניק לה הרבי בעבר. הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר לברכה ואמר: "הסוכנות שלך נקראת ״ידיעות אחרונות״ - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך". הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר נוסף, "בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש"[17].
שבוע לאחר מכן, ביום ראשון ט״ו טבת, עבר בחלוקת הדולרים מר תנחום גודביץ, נציג ״ידיעות אחרונות״ בארה״ב, והרבי אמר לו: "בשורות טובות, ושבקרוב אפשר יהיה להדפיס שמשיח בא. אבל זה לא צריך להיות ידיעה אחרונה, אלא ידיעה ראשונה בעמוד הראשון. זה העיתון - ״ידיעות אחרונות״, אבל הידיעה על ביאת המשיח צריכה להתפרסם בעמוד הראשון".
מכתב כללי בעיתונים
| ערך מורחב – מכתב כללי |
במשך שנים רבות נהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לקראת חגי ישראל אל "בני ובנות ישראל בכל מקום שהם", מכתבים אלו פורסמו בעיתונים רבים בישראל ובעולם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- התקשורת במשנת הרבי, פרק: עיתונות, בתוך דובר שלום - ספר זכרון לרב שלום דובער וולף, הרב זושא וולף (עורך), כפר חב"ד, תש"ע.
קישורים חיצוניים
- חב"ד בראי העיתונות - עשרות קטעי עיתונות שונים אודות חב"ד
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שיחת מוצאי שבת פרשת מקץ, נר ח׳ דחנוכה תשמ״ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות׳ תשמ״ו חלק ב' עמוד 187
- ↑ התוועדות שבת פרשת לך לך תשמ״ב (׳תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ב חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה ״מנהג״ אצל בעלי־בתים שמוכרחים לקרוא ״עיתון״ כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה״עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה״חדשות״ שקרא בעיתון. והיות ש״על פי שנים עדים יקום דבר״, אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה״חדשות״, כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. הלוואי ש״מנהג״ זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל־דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן
- ↑ בשנת תשי״ז פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי. הרבי ביקשו לקרוא אליו את קבוצת התלמידים. כשנכנסו לחדרו, הרבי לא התייחס כלל לתוכן ההודעה שהופיעה בעיתון אלא לעובדה שתלמידים בישיבת תומכי תמימים קראו עיתון. בין הדברים אמר הרבי (נדפס בספר ״אשכילה בדרך תמים״ עמ׳ 183): "איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים... אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."
- ↑ שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ״ב אייר תשמ״ו, (׳תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ו חלק ג עמוד 394): "...מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים ״סיפורים״ ו״חדשות״ מ״עיתונים״ וכיו״ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב״חדר״), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים״, עד שהדבר נעשה כמו ״חי״, ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם ״חנוך לנער על פי דרכו״, שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד״חינוך קטן״
- ↑ שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י״ג אייר תנש״א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"
- ↑ אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה׳ר: "במענה על מכתבו מג׳ אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה. והנה מהמפורסמות אינן צריכות ראיה, והרי פסק דין מפורש הוא בשולחן ערוך האיסור לקרות בדברים האסורים, וכמדומה שלאחרונה נתפרסמו באה״ק ת״ו מכתבים וכרוזים בזה"
- ↑ מפי אלתר וולנר, כתב הצבאי בעיתון ׳הצופה׳. נדפב בספר 'פגישות עם הרבי׳, הוצאת ופרצת, עמ' 96
- ↑ התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ״ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה כרך א' עמ׳71
- ↑ היכל מנחם, כרך ג' עמוד קג
- ↑ הרבי ביחידות עם משה אישון, עורך עיתון ״הצופה״. נדפס ב'מקדש מלך' חלק ד' עמוד תצב
- ↑ נדפס בעיתון כפר חב"ד, גליון 829
- ↑ אגרות קודש, כרך כח עמוד קצט, אגרת י׳תשסט
- ↑ כ״ז שבט תשל״ו
- ↑ במעמד חלוקת דולרים, יום ראשון ט״ו טבת תשנ"ב
- ↑ מעמד חלוקת דולרים, יום ראשון, כ״ד סיון תש״נ
- ↑ אגרות קודש כרך י״ח עמוד תע, אגרת ו׳תתקנב
- ↑ וידיאו מהמעמד
