כשרות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 כללי כשרות הפירות והירקות הם [[תרומות ומעשרות]], איסור [[ערלה]], [[שנת השמיטה]] ועוד.
-*'''ערלה''' - מרגע שתילת העץ ועד שמותר להשתמש בפירות צריכות לעבור שלוש שנים בהם אסור להנות מהפרות. בעיה נוספת: באם שתלו את העץ במשתלה, ועברו שנתיים ואחר כך העבירו את העץ למטע ישנם פוסקים המתירים לחשב את השנתיים הללו כחלק מהשלוש. אולם באם התפרק גוש האדמה שסביב השורשים במהלך ההעברה, צריך לספור את שלוש השנים מההתחלה{{הערה|זהו היסוד להוראה הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ל[[איסור שתית ספרינג ופריגת]]}}.
+*'''ערלה''' - מרגע שתילת העץ ועד שמותר להשתמש בפירות צריכות לעבור שלוש שנים בהם אסור להנות מהפרות. בעיה נוספת: באם שתלו את העץ במשתלה, ועברו שנתיים ואחר כך העבירו את העץ למטע ישנם פוסקים המתירים לחשב את השנתיים הללו כחלק מהשלוש. אולם באם התפרק גוש האדמה שסביב השורשים במהלך ההעברה, צריך לספור את שלוש השנים מההתחלה{{הערה|זהו היסוד להוראת הרב [[ישראל יוסף הנדל]] להימנע משתיה של משקים המיוצרים על ידי חברות 'ספרינג' ו'פריגת'.}}.
 *'''נטע רבעי''' או '''כרם רבעי''' - במהלך השנה הרביעית מנטיעת העץ צריך להפריש כנגד הפירות את שווים או להעלותם לירושלים ולאוכלם שם בקדושה ובטהרה, אך מכיון שהננו כיום טמאי מתים, לכן נותרה האפשרות הראשונה.
@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז יין זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול.
-*'''חלב''' - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג.}}.
+*'''חלב''' - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג).}}.
 *עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן הצומח (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו').
-''מיצי פירות'' (טבעי) - 1. לעיתים המיץ מוכן באותו מפעל יחד עם מיץ ענבים טבעי, וישנה בעיה של "יין נסך". 2. לעיתים מכניסים חומרים משמרים ועוד לתוך המיץ, וצריך לבדוק את כשרותם.
+*'''מיצי פירות''' (טבעי) - 1. לעיתים המיץ מוכן באותו מפעל יחד עם מיץ ענבים טבעי, וישנה בעיה של "יין נסך". 2. לעיתים מכניסים חומרים משמרים ועוד לתוך המיץ, וצריך לבדוק את כשרותם.
 === כשרות החפצים והסביבה ===
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 == חשיבות שמירת הכשרות ==
-{{עריכה|פסקה=כן|הסיבה=סגנון}}
+[[הרבי]] מבאר{{הערה|{{מקור}}, מובא גם בספרים רבים.}}: שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל והמשקה נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעל ידי האכילה האסורה מקבל האדם האוכל את טבע האכזריות של הבהמות הטורפות וכיוצא בזה.
-[[הרבי]] מבאר{{הערה|מובא גם בספרים רבים.}}: שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל והמשקה נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעי"ז נקבל (רח"ל) את טבע האכזריות וכיו"ב.
-כמו כן בנוגע ל'''חלב נכרי''' אמר: שהוא גורם לספקות באמונה.
+כמו כן בנוגע ל'''חלב נכרי''' התבטא הרבי שיש להקפיד על הימנעות משתייתו, מפני שגורם לספקות ב[[אמונה]].
-בספרים מובא משל: שאדם רגיל אוכל מאכלים גסים; אבל משפחת המלוכה אוכל מאכלים עדינים, וכאשר יאכל בן המלך מאכל גס, אזי יחלה. וככל שאדם יותר נעלה מאכלו ג"כ הינו יותר דק.
+בספרים{{מקור}} מובא משל בנוגע לחשיבות שמירת הכשרות: אדם פשוט אוכל מאכלים גסים, ואינם מזיקים לו כלל, אך בן למשפחת המלוכה שרגיל לאכול מאכלים משובחים ועדינים, אם הוא יאכל מאכל גס - המאכל יזיק לו. וככל שאדם יותר נעלה, גם מאכלו יותר עדין ומשובח.
-והנמשל מובן - שבני ישראל שהינם בני מלכים אינם יכולים לאכול כל דבר, דהיינו, דברים הגסים, שהרי זה יכול לגרום לחולי (רח"ל), וככל שאדם יותר גבוה, הרי נוספים אצלו חומרות חדשות והידורים וכו', וזה יותר עדין.
+כך גם בני ישראל שהינם בנים של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, אינם יכולים לאכול מאכלים אסורים, אלא הינם מוכרחים לאכול רק מאכלים כשרים, על מנת שלא יזיקו להם. וככל שאדם יותר גבוה ונעלה, צריך יותר להקפיד על שמירת כשרות המאכלים שמכניס לפיו, דבר המתבטא בחומרות נוספות והידורים שונים.
 == גופי כשרות ==
@@ שורה 84: / שורה 83: @@
 בגופי הכשרות הגדולים בארץ, הנחשבים כמהודרים במיוחד נמצאים מערכת הכשרות של [[העדה החרדית]] ומערכת הכשרות שבפיקוח [[משה יהודה לייב לנדא|הרב לנדא]] - [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[בני ברק]].
-[[בית דין רבני חב"ד]] מעניק חותמת כשרות על היינות של יקבי ירושלים.
+[[בית דין רבני חב"ד]] מעניק חותמת כשרות על היינות של 'יקבי ירושלים'.
 רבני חב"ד נוספים נותנים השגחה על מוצרים שונים, כמו [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]], [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] - רב [[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] ו[[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]] - [[קהילת חב"ד צפת|רב קהילת חב"ד בצפת]].
@@ שורה 90: / שורה 89: @@
 גוף כשרות גדול נוסף, הפועל בעיקר בשאר חלקי העולם, בבעלות וניהול חב"דית נקרא [[ארגון הכשרות OK]].
-גופי כשרות רבים נעזרים בשלוחי חב"ד הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על מפעלי מזון בארצות נידחות.
+גופי הכשרות השונים, נעזרים ב[[שליח|שלוחי חב"ד]] הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על כשרותם של מפעלי מזון בארצות נידחות.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מצוות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]