חיים יהודה קרינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ביוגרפיה: צריך לדווח על העובדות) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] בבוסטון שב[[ארצות הברית]] לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים]] ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]]. | |||
בשנת [[תשי"ח]] החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמישה]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] הוכנס לעבוד גם כמזכיר. בנוסף לכך משמש גם כדובר חב"ד בארצות הברית. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת [[תשמ"ז]] עזב בפקודת [[הרבי]] את תפקידו כמזכיר עקב בעיות שהתעוררו. כעבור שבוע ולאחר בירורים החזירו הרבי לתפקידו. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי. | בשנת [[תשי"ח]] החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמישה]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] הוכנס לעבוד גם כמזכיר. בנוסף לכך משמש גם כדובר חב"ד בארצות הברית. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת [[תשמ"ז]] עזב בפקודת [[הרבי]] את תפקידו כמזכיר עקב בעיות שהתעוררו. כעבור שבוע ולאחר בירורים החזירו הרבי לתפקידו. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית-דין לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי. | ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית-דין לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי. | ||
ב[[חודש מנחם אב]] ה'[[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר | ב[[חודש מנחם אב]] ה'[[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר [[מל"ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא נשאר בתור יו"ר ע"פ הניירות הרשמיים משנת תש"נ. | ||
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשע"א]] התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של | ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשע"א]] התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]. בדירוגים אלו כונה קרינסקי שוב ושוב 'מנהיג' תנועת חב"ד, כינוי שהתקבל בביקורת חריפה בקרב חסידים וגונה כ"כפירה נגד ה' ונגד משיחו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־23:02, 25 בפברואר 2013
הרב חיים יהודה קרינסקי הוא מזכירו של הרבי, חבר במחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך ומזכיר אגודת חסידי חב"ד.
ביוגרפיה
קרינסקי נולד בשנת תרצ"ה בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים ולאחר מכן לתומכי תמימים 770.
בשנת תשי"ח החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת תשט"ז, לאחר רצח יד החמישה, נשלח על ידי הרבי לכפר חב"ד על מנת לעודד את התושבים. בשנת תשי"ח הוכנס לעבוד גם כמזכיר. בנוסף לכך משמש גם כדובר חב"ד בארצות הברית. בשנת תשל"ב, על פי בקשת הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ז עזב בפקודת הרבי את תפקידו כמזכיר עקב בעיות שהתעוררו. כעבור שבוע ולאחר בירורים החזירו הרבי לתפקידו. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל ובשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר ניסן מינדל, מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשתו של הרבי.
בחודש אייר שנת תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר מרבני אנ"ש[1] מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[2]. בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של הרבי[3], הוציא הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[4]. בחודש ניסן שנת תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[5]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית-דין לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[6], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.
בחודש מנחם אב ה'תש"ע, על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר מל"ח ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל[7]. בפועל הוא נשאר בתור יו"ר ע"פ הניירות הרשמיים משנת תש"נ.
בחודש ניסן שנת תשע"א התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית. בדירוגים אלו כונה קרינסקי שוב ושוב 'מנהיג' תנועת חב"ד, כינוי שהתקבל בביקורת חריפה בקרב חסידים וגונה כ"כפירה נגד ה' ונגד משיחו"[8].
לקריאה נוספת
- סיפורים מחדר הרבי.
הערות שוליים
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ צילום המכתב
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ צילום המכתב
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
- ↑ המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו
