דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:22, 25 במאי 2011

הרב דוד מאיר דרוקמן הוא חסיד חב"ד, נואם, מרצה וכותב בנושאי הלכה, חינוך והשקפה יהודית. רבה של קרית מוצקין וחבר במטה העולמי להצלת העם והארץ ובקונגרס הרבנים למען השלום.

ביוגרפיה

הרב דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים^[1]). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל, שם שימש הרב יגאל פיזם כמשגיח רוחני. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.

בסיום לימודיו בירושלים נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין^[2]). לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

התמנותו לרב

הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. בנוסף עשה שימוש אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, מהבד"ץ העדה החרדית. בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של הרבי, לרב של קהילת חב"ד בקריות^[3]. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן^[4], הוכתר באופן רישמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

איש ארץ ישראל

הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלמה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר במטה העולמי להצלת העם והארץ ובוועד רבני פיקוח נפש וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ההלכה. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

בשנת תשס"ה, בעקבות תוכנית "ההתנתקות" פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית במדינת ישראל גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת תשע"א בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי^[5]. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך^[6]. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים^[7].

משפחתו

הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
הרב אברהם לפידות - ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, ארגנטינה.
הרב מאיר אשכנזי (בן הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד) - ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)
הרב לוי צייטלין - משגיח בישיבת 'אור אבנר' בכפר סיטרין.
הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ.
הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאמור בסמיכות לפריז, צרפת.
הרב יצחק דרוקמן - איש עסקים.
הרב לוי לפידות - מנהל עסקי טקסטיל.
הרב מנחם מענדל דרוקמן - שליח הרבי בפראג.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.
↑ בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.
↑ קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.
↑ מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.
↑ הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו
↑ משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו
↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.

[1] מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.

[2] בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.

[3] קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.

[4] מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.

[5] הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו

[6] משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו

[7] "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 הרב דרוקמן נולד ב[[חודש אלול]] שנת [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה  - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.
-בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
+בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]], שם שימש הרב [[יגאל פיזם]] כמשגיח רוחני. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
 בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].