חברון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 {{ערך מורחב|ערך=מערת המכפלה}}
 במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות".
 ==הישוב החב"די בחברון==
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת [[תרמ"ח]]: "מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב כ"ק יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז ז"ל, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהי' ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר נ"ע בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהי' לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו".
-==קנית חצר רומנו==
+==בית כנסת אדמו"ר האמצעי==
+[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]
+{{ערך מורחב|ערך=בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון}}
+בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של אדמו”ר האמצעי.
+==בית רומנו==
+===קנית חצר רומנו===
 [[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]]
 עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה החבדי"ת, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם; אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.
@@ שורה 35: / שורה 41: @@
 כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום עש"ק, בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'".
-==ישיבת חב"ד בחברון==
+===השתלטות על בית רומנו===
-בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר שאדמו"ר הרש"ב לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות]] - שתמוקם ב"בית רומנו".
-למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את המשפיע הרה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרד"ע]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.
-בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי רוסיה מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם המשפיע והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.
-לאתר הסתלקותו של הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו "להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה".
-כעבור כמה שנים, ב[[תרפ"ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה הרבי הריי"צ בהקשר אליהן.
-==בית כנסת אדמו"ר האמצעי==
-[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]
-{{ערך מורחב|ערך=בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון}}
-בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של אדמו”ר האמצעי.
-== השתלטות על בית רומנו==
 בשנת [[תרפ"ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה "בית רומנו", שכאמור היה בידי הממשלה. הוא נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת תרצ"ד, שאז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.
@@ שורה 68: / שורה 57: @@
 כעבור פחות משבועיים. בט"ו ניסן, נפטר הרש"ז הבלין, כנראה לפני שהספיק לקבל ולבצע את בקשת הרבי הריי"צ. באייר תרצ"ו מונה בנו, חנוך-הענדיל הבלין, לממונה הרשמי על הנחלאות במקום אביו ומעתה פנה אליו הרבי הרי""צ בקשר לנחלאות.
 כפי הנראה, הועילה הפעילות העניפה שננקטה על ידי הרבי הריי"צ ממרחקים ומושל חברון שוב לא ביקש להפקיע את הנחלה מידיו.
+===גאולת הבית===
+בשנים המאוחרות יותר שכן ב”בית רומנו” בית-ספר ערבי גדול. על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים, ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.
+בתחילת [[חודש ניסן]] [[תשמ"א]]. נסע הרב משה לוינגר ל[[רבי]] ופרס את תוכניותיו, לפיהן הוא יגאל את הבית מידי הערבים ויפתח במקום ישיבה לצעירים. הרבי הקשיב ולבסוף הסכים להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לפעול בשמו כדי לגאול את הנחלה החב”דית.
+בינתיים אירעו כמה אירועים בטחוניים בעיר, בתגובה נקטה הממשלה בשורת הצעדים וחלק מהם החרים משרד הבטחון את הנחלה כולה (למעט שורת החנויות שבנו הערבים לאחר [[תרפ"ט]]) לצרכים ביטחוניים ולפיתרון בעיית תלמידי בית הספר הערבי - העניקו לעיריית חברון תוספת כיתות לימוד בבתי-ספר אחרים בעיר.
+המהלך כולו תואם בין הרב לוינגר לשר הביטחון דאז, אריאל שרון, שתכנן להקים בשטח הריק מחנה צבאי, ואת הבניין להעביר בשלב מאוחר יותר לרשות המתיישבים היהודיים כדי שהללו יפתחו ישיבה לצעירים במקום, לפי התוכנית המקורית של הרב לוינגר, ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] נפתחה ישיבת "שבי-חברון" ב"בית רומנו".
+עם הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך דחוף להרחיב את המבנה הקיים. הוחלט לשפץ את הבניין כולו ולהוסיף עליו עוד קומה. בשנת [[תנש"א]] קיבלה התוכנית את אישורו של שר השיכון דאז, אריאל שרון, שהתחייב להעניק 2 מיליון ש”ח לשיקום הישיבה. עם תחילת השיפוצים התגלה במקום מבנה תת-קרקעי עתיק, שלא היה ידוע עליו. מסתבר, שמאות, ואולי אלפי שנים קודם שבנה רומנו את הבניין, היה במקום בית גדול, שלא היה ידוע עליו עד כה. הקומה התת-קרקעית שופצה אף היא, בתיאום עם ארכיאולוגים מומחים, וכיום שוכנים בה מחסני הישיבה וחדרים שונים.
+בקיץ [[תשנ"ב]], עם עליית ממשלת השמאל לשלטון, הודיעה הממשלה כי היא לא תכבד את ההסכמים עליהם חתמה הממשלה הקודמת, והתקציבים שהיו אמורים להגיע לישיבה - הוקפאו. הנהלת הישיבה תבעה את הממשלה בבית-משפט והצליחה להוציא את הכסף המובטח.
+===תוכנית להקמת שיכון חב"ד===
+בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש"בית רומנו" נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי "[[כולל חב"ד]]" תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב"דית ב"בית רומנו". לפי התוכניות, יציב "[[כולל חב"ד]]" מבנים זמניים בקרבת "בית רומנו", לשם יעברו תלמידי ישיבת "שבי חברון" עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש.
+בתחילה, היחס של הרבי היה מאוד חיובי, והתוכניות הללו זכו להסכמתו וברכתו של הרבי. בשלב זה נכנס לתמונה אחד מידידי [[חב"ד]] בחוץ לארץ, שעמד בקשר מצויין עם הרב [[אריה לייב קפלן]] ושמע על התוכנית, הוא הביע את הסכמתו לממן את כל הפרוייקט. בשלב זה נכנס לתמונה גם [[אירגון הגג למוסדות חב"ד]]", לפי התוכניות שגובשו אז, דובר על שכונה חב”דית מסביב לישיבה. שאת ההשקעה הבטיח לממן התורם.
+תוך כמה שבועות עלתה התוכנית על פסים מעשיים: מבנים זמניים הובאו והוצבו סמוך ל”בית רומנו”; עסקני חב”ד קיימו ישיבות עם ראש-הממשלה, מר [[מנחם בגין]], ושר השיכון מר דוד לוי, שהסכימו בעיקרון לתוכניות; ואפילו ישבו על המפות של הבניין והכינו תוכניות בנייה מפורטות, במטרה לשפץ את הבניין בשלב ראשון, ולהוסיף קומה או שתיים בשלב מאוחר יותר.
+בשלב מסוים הקפיא הרבי את התוכנית במכתב ששלח הסביר: כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב”די בחברון, הרבי לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. לכן, כל עוד המצב הבטחוני ישאר כמות-שהוא - הרבי לא ישלח את חסידיו להתיישבות מאורגנת בחברון. הרבי מסיים את מכתבו בהבטחה, שברגע שהמצב ישתנה, ויהיה ניתן להתיישב בחברון ללא סכנה בטחונית - תועלה התוכנית שוב, והוא יהיה מהראשונים שיידעו מכך!
+==ישיבת חב"ד בחברון==
+בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר שאדמו"ר הרש"ב לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות]] - שתמוקם ב"בית רומנו".
+למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את המשפיע הרה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרד"ע]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.
+בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי רוסיה מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם המשפיע והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.
+לאתר הסתלקותו של הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו "להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה".
+כעבור כמה שנים, ב[[תרפ"ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה הרבי הריי"צ בהקשר אליהן.
 ==בית שניאורסון==