ט"ו במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אב}} | {{חודש אב}} | ||
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים" | '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"<REF>[[תענית]] כו ע"ב.</REF>. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== |
גרסה מ־17:46, 1 באוגוסט 2010
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[1].
אירועים ביהדות
- "יום שבירת המגלים" - בתקופת בית המקדש היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
- בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
- ב'תפ"ז - דור המדבר שחטא בחטא המרגלים פסק מלמות.
- ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם משה רבינו.
- ב'תק"ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים בעם ישראל.
- ב'תקל"ג - שבט בנימין הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת "פילגש בגבעה".
- ג'קפ"ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם בבשלושת הרגלים לבית המקדש בירושלים, על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
- ג'תתק"ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו בט' במנחם אב.
- שמ"ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, מרוקו ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
- תקמ"ב - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ושד"ר, נפטר.
- תרל"ג - רבי אשר פרלוב מקרלין, נפטר.
- תרל"ח - רבי יעקב ליינר מאיזביצא, מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
- תרע"ח - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק – צאנז, נפטר.
- תש"ג - מרד יהודי גטו ביאליסטוק בשואה.
- תשנ"ב - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.
ימי חב"ד
- תקפ"ו - מרת חיה שרה, בת אדמו"ר האמצעי, נישאה לרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
קישורים חיצונים
הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום |
---|
אין אומרים תחנון.
רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש. |