חטא המרגלים – הבדלי גרסאות

:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.

טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.