כיור וכנו

הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.

הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.

מקומו היה בין האולם למזבח, משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.

לכיור היה מוכני על מנת שבלילה מי הכיור לא יפסלו בלינה.

כן הכיור

גם עשיית כנו של הכיור עליו הוא עומד הוא מצווה מהתורה.

לערך מורחב: כן הכיור.