קעמפ גן ישראל – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|קעמפ}} | {{מפנה|קעמפ}} | ||
[[קובץ:סמל גן ישראל - מקורי.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל "גן ישראל" המקורי]] | [[קובץ:סמל גן ישראל - מקורי.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל "גן ישראל" המקורי]] | ||
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|ממוזער|[[הרבי]] [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]] לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] לילדי הקעמפ ב[[זאל הגדול]] שב[[770]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]] | |||
'''קעמפ גן ישראל''' הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשט"ז]] ונקרא על שם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|שם=גן ישראל|1=ראה בשיחת [[הרבי]] לילדי הקעמפ, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/24/236.htm ט"ו תמוז תש"כ].}}. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי [[שליח]]י וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של [[הרבי]]. | '''קעמפ גן ישראל''' הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשט"ז]] ונקרא על שם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|שם=גן ישראל|1=ראה בשיחת [[הרבי]] לילדי הקעמפ, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/24/236.htm ט"ו תמוז תש"כ].}}. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי [[שליח]]י וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של [[הרבי]]. | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
מחנות הקיץ הוקמו לראשונה ב[[ארצות הברית]] על מנת לחזק את ה[[חינוך]] היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך [[ימי החופש]], לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"{{הערה|שם=גן ישראל}}, על שם [[הבעל שם טוב]]. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי. | מחנות הקיץ הוקמו לראשונה ב[[ארצות הברית]] על מנת לחזק את ה[[חינוך]] היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך [[ימי החופש]], לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"{{הערה|שם=גן ישראל}}, על שם [[הבעל שם טוב]]. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי. | ||
הרבי התבטא{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)}} כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי": | הרבי התבטא{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה).}} כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי": | ||
{{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}} | {{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}} | ||
==הקמת המחנה== | ==הקמת המחנה== | ||
[[קובץ:סמל גן ישראל הענדל ליברמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישן של קעמפ גן ישראל, צייר ר' [[הענדל ליברמן]]]] | [[קובץ:סמל גן ישראל הענדל ליברמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישן של קעמפ גן ישראל, צייר ר' [[הענדל ליברמן]]]] | ||
בשנת [[תשט"ז]] הוקם ביוזמת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב [[משה לאזאר]] והרב [[יוסף ווינבוים]] (שהיו אז תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]) ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב [[קהת וייס]] שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה הכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה. | בשנת [[תשט"ז]] הוקם ביוזמת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב [[משה לאזאר]] והרב [[יוסף ווינבוים]] (שהיו אז תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]) ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב [[קהת וייס]] שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה הכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה. | ||
בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב [[יעקב יהודה הכט]] לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל". | בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב [[יעקב יהודה הכט]] לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל". | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
[[קובץ:ביקור גן ישראל תשטז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מבקר בקעמפ גן ישראל, [[תש"כ]]]] | [[קובץ:ביקור גן ישראל תשטז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מבקר בקעמפ גן ישראל, [[תש"כ]]]] | ||
{{ערך מורחב|ביקורי הרבי בקעמפים}} | {{ערך מורחב|ביקורי הרבי בקעמפים}} | ||
*'''[[תשט"ז]]''' - כשחזר הרב [[משה לאזאר]] ביום פתיחת הקעמפ ל-[[770]], שאל אותו ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית{{הערה|שם=גן ישראל 2|[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}}}. | *'''[[תשט"ז]]''' - כשחזר הרב [[משה לאזאר]] ביום פתיחת הקעמפ ל-[[770]], שאל אותו ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית{{הערה|שם=גן ישראל 2|[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}.}}. | ||
*'''[[תשי"ז]]''' - בסיום התוועדות י"ב | *'''[[תשי"ז]]''' - בסיום התוועדות [[י"ב בתמוז]] בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן ב[[ט"ו בתמוז]] הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לאזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"{{הערה|שם=גן ישראל 2}}. | ||
*'''[[תש"כ]]''' - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא [[סידור קידושין|סידר קידושין]] בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.}}, במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז [[770]], בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ{{הערה|ע"פ הספר [[בנאות דשא]].}}. | *'''[[תש"כ]]''' - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא [[סידור קידושין|סידר קידושין]] בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.}}, במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז [[770]], בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ{{הערה|ע"פ הספר [[בנאות דשא]].}}. | ||
באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא [[הרבי]] כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מ[[ניו יורק]] יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ[[770]]{{הערה|"בנאות דשא"}}. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו [[חסידים]]"{{הערה|ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.}}. | באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא [[הרבי]] כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מ[[ניו יורק]] יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ-[[770]]{{הערה|"בנאות דשא".}}. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו [[חסידים]]"{{הערה|ביחידות לרב [[אליהו ליפסקר]]. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.}}. | ||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
| שורה 51: | שורה 49: | ||
==מאפייני הקעמפ== | ==מאפייני הקעמפ== | ||
===המנונים=== | ===המנונים=== | ||
נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]]. | נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]]. | ||
====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים==== | ====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים==== | ||
הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית | הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית}}.}}. | ||
לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}} | לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}} | ||