סמיליאן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סמיליאן''' (סמוליאני, Смаляны) היא עיירה ב[[בלארוס]], צפונית מזרחית ל[[אורשה]], באמצע הדרך שבין [[מוהילב]] ו[[ויטבסק]]. | '''סמיליאן''' (סמוליאני, Смаляны) היא עיירה ב[[בלארוס]], צפונית מזרחית ל[[אורשה]], באמצע הדרך שבין [[מוהילב]] ו[[ויטבסק]]. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
==חסידי חב"ד בעיירה== | ==חסידי חב"ד בעיירה== | ||
*הרב [[אלחנן חן]] - מחסידי אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חן החב"דית ובנו ר' [[פרץ חן]], תושבי העיירה | *הרב [[אלחנן חן]] - מחסידי אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חן החב"דית ובנו ר' [[פרץ חן]], תושבי העיירה | ||
*ר' [[ישראל מדוברובנה]] מחסידי אדמו"ר הזקן | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־07:33, 5 באוגוסט 2024
סמיליאן (סמוליאני, Смаляны) היא עיירה בבלארוס, צפונית מזרחית לאורשה, באמצע הדרך שבין מוהילב וויטבסק.
בעיירה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית חשובה.
הסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן בכדי להכשיר את הקרקע לויכוח מינסק הידוע, נשלחו בחשאי מטעמו כ-16 אברכים חסידי חב"ד מהערים שוונציאן וסמיליאן שהתחזו למגידים, שעברו מעיירה לעיירה ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים.
לאחר הויכוח הגיע אדמו"ר הזקן ממינסק לסמיליאן שהייתה מקום תורה. הרבי עשה אז בסמיליאן מניין חסידים ור' אברהם בירך מסמיליאן היה אחד מהם[1].
אדמו"ר הצמח צדק היה עורך מזמן לזמן נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ליחידות. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ"ז נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא[2].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב בשנת תער"ב החל לכהן ברבנות בעיירה הרב יחזקאל אברמסקי, בהשתדלותו של אדמו"ר הרש"ב. באותה תקופה הקהילה היהודית בעיירה מנתה כ-1,700 נפש. בין השנים תרע"ה-תרפ"ג כיהן בעיירה ברבנות הרב יוסף אליהו הנקין.
בין מלחמות העולם הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה לכ-900 נפש. בחודש תמוז תש"א נכבשה העיירה בידי הצבא הגרמני שהטיל גזירות שונות על היהודים ובהמשך ריכז קרוב ל-800 יהודי העיירה והפליטים היהודים שהגיעו אליה בגטו מוקף גדר תיל, בו מתו רבים מהם מרעב ומקור, תוך הוצאה להורג של יהודים שנמצאו לא כשירים לעבודה. בחול המועד פסח, ח"י ניסן תש"ב (5 באפריל 1942) רצחו גרמנים ושוטרים מקומיים כ-560 יהודים שנותרו בגטו בסמוך לעיירה. ה' יקום דמם.
חסידי חב"ד בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלחנן חן - מחסידי אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חן החב"דית ובנו ר' פרץ חן, תושבי העיירה
- ר' ישראל מדוברובנה מחסידי אדמו"ר הזקן
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דיבורים א עמ' קלב.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח.