אגרת התשובה - פרק י"ב

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ב של אגרת התשובה מסביר את טעם השמחה ביסורי הגוף,

גוף הפרק

פרק יב

פרק יב רק שהברואים מתחלקים למיניהם בכללות ובפרטות על ידי שינויי הצירופים וחילופים ותמורות כנ"ל, כי כל אות היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי, וכשנצטרפו אותיות הרבה להיות תיבה, אזי מלבד ריבוי מיני כוחות וחיות הנמשכים כפי מספר האותיות שבתיבה, עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כללית הכוללת ושקולה כנגד כל מיני הכחות והחיות פרטיות של האותיות ועולה על גביהן והיא מחברתן ומצרפתן יחד להשפיע כח וחיות לעולם הנברא בתיבה זו לכללו ולפרטיו:* הגהה *הגה"ה (ולפי שכל אות ואות מכ"ב אותיות התורה היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי שאינו נמשך באות אחרת לכך גם תמונתן בכתב כל אות היא בתמונה מיוחדת פרטית המורה על ציור ההמשכה והתגלות האור והחיות והכח הנגלה ונמשך באות זו, איך הוא נמשך ונתגלה ממדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו וכו'): כגון דרך משל בתיבות שבמאמר יהי רקיע וגו' שנבראו בהן ז' רקיעים וכל צבא השמים אשר בהם, כמאמר רז"ל שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים וכו', זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח וכו', מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד וכו', שכללות הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכללות תיבות אלו שבמאמר יהי רקיע וכו', ופרטי הברואים שבז' רקיעים נברא כל פרט מהם וחי וקיים מאיזה צירוף אותיות מתיבות אלו או חילופיהן ותמורותיהן שהן כפי בחינת חיות הנברא הפרטי ההוא, כי כל שינוי צירוף הוא הרכבת ואריגת הכוחות והחיות בשינוי, שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר בבריאה זו והשאר טפילות אליה, ונכללות באורה ועל ידי זה נבראת בריה חדשה וכן בחילופי אותיות או תמורותיהן נבראות בריאות חדשות פחותי המעלה בערך הנבראים מהאותיות עצמן כי הן דרך משל דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח, ואור הירח הוא מהשמש ונמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש, וככה ממש דרך משל האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכח ממדותיו של הקב"ה לברוא העולמות מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כל זמן משך רצונו ית', ומכללות המשכה והארה גדולה הזו האיר ה' והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה וענפיה שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות, והן הן חילופי אותיות ותמורותיהן, וברא בהן ברואים פרטים שבכל עולם, וכן האיר ה' עוד והמשיך והוריד הארה דהארה דהארה מהארות האותיות, וכן המשיך עוד והוריד עד למטה מטה בבחינת השתלשלות עד שנברא הדומם ממש כאבנים ועפר ושמותיהן אבן ועפר הם חילופים דחילופים כו' ותמורות דתמורות כו', כנ"ל: נשלם חלק שני בעזרת ה' יתברך ויתעלה

סיכום הפרק

היסורים הינם טובה עצומה לנפש, מכיון שיסורי הגוף קלים לאין ערוך מיסורי הגיהנום, והם מצילים את האדם מיסורים קשים אלו.

מושגים יסודיים בפרק

• יסורים

הקודם: פרק י"א

{{{רשימה}}}

הבא: אגרת הקודש - פרק א'