שורה 74: שורה 74:


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
הגמרא אמרה, שהמקור לשם "אסתר" מן התורה הוא הפסוק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". והיינו, שעניינה של אסתר שנמשלה ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|שם=יוט}} הוא – הסתרת האלקות בזמן הגלות, שעל שמה אומרים "ביום" – הגילוי הוא באופן של "ההוא" – שהוא לשון נסתר, כיוון שהגילוי נעדר (בשונה מלעתיד לבוא שיאמרו "ביום ההוא: הנה אלקינו זה"{{הערה|ישעיה כה, ט.}}){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/90d.htm תורה אור מגילת אסתר צ, ד].}}.
בגמרא מובא, שהמקור לשם "אסתר" מן התורה הוא הפסוק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". והיינו, שעניינה של אסתר שנמשלה ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|שם=יוט}} הוא – הסתרת האלקות בזמן הגלות, שעל שמה אומרים "ביום" – הגילוי הוא באופן של "ההוא" – שהוא לשון נסתר, כיוון שהגילוי נעדר (בשונה מלעתיד לבוא שיאמרו "ביום ההוא: הנה אלקינו זה"{{הערה|ישעיה כה, ט.}}){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/90d.htm תורה אור מגילת אסתר צ, ד].}}.


דרגתה של אסתר היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], אשר נעשית [[עתיק]] ל[[עולם הבריאה]], ומסתתרת בירידתה לשם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92a.htm תורה אור מגילת אסתר צב, א].}}.
דרגתה של אסתר היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], אשר נעשית [[עתיק]] ל[[עולם הבריאה]], ומסתתרת בירידתה לשם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92a.htm תורה אור מגילת אסתר צב, א].}}.


השם "הדסה" שהוא מלשון "הדס", נתבאר בפרדס{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס.}} ובמאורי אור{{הערה|מערכת ה' אות יז.}}, שזה הולך על בחינת המלכות כפי שהיא מתייחדת עם ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג"ת]], שזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כג, מ.}}, והמצוה היא בשלשה הדסים{{הערה|סוכה לד, ב.}}, כנגד שלשת הספירות חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל תשי"ג. תשכ"ד.}}.
השם "הדסה" שהוא מלשון "הדס", נתבאר בפרדס{{הערה|שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך הדס.}} ובמאורי אור{{הערה|מערכת ה' אות יז.}}, שם זה מורה על ספירת ה[[מלכות]] כפי שהיא מתייחדת עם ספירת ה[[תפארת]], שהיא כללות הספירות, וביחוד כללות הספירות [[חג"ת]], שזוהי המשמעות של הדס, שהוא ענף עץ עבות{{הערה|אמור כג, מ.}}, והמצוה היא בשלשה הדסים{{הערה|סוכה לד, ב.}}, כנגד שלשת הספירות חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, וכאשר המלכות מתייחדת ומקבלת מג' ההדסים אזי נקראת בשם הדסה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט]. וראה ד"ה ויהי אומן את הדסה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שח ואילך). וראה גם ד"ה הנ"ל תשי"ג. תשכ"ד.}}.


והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם הצדיקים, ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.
והסיבה לכך שהמגילה אומרת ש"ויהי אומן את הדסה היא אסתר", היא מכיוון שהדסה היא הדרגה היותר עליונה, שנקראת על שם ה[[צדיקים]], ואסתר היא הדרגה הנמוכה יותר, וגם בה יש הדסה. דהיינו, שהדסה מרמז ל"[[עצם הנשמה]]" שממנו בא כוח ה[[מסירות נפש]] אצל היהודי. והוא העצם גם של החלק התחתון{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2919381 ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג].}}. ופעולה זו – של חיבור "הדסה" עם "אסתר" נעשה על ידי מרדכי שהיה "אומן" אותה{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/25/25-1321-0.pdf ד"ה בלילה ההוא תשי"ט].}}.


עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שזה נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמו שכתוב "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|שם=אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת הייתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.
עניינה של אסתר הוא, שאף שהיא עצמה היא מבחינת "פנים", היא באופן של אסתיר, שהוא נעלם; אך יש בה גם "חוט של חסד", וכמו שכתוב "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" כו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/121c.htm תורה אור הוספות למגילת אסתר קכא, ג].}}. ולכן היא נקראת רק "טובת מראה"{{הערה|שם=אסתר ב, ז.}}, ולא "יפת מראה"{{הערה|בראשית לט, ו. כט, יז.}}, מכיוון ש"טוב" הכוונה היא בעצם, ומכיוון שעניינה הוא הסתרה, לכן זה "טוב" להורות שזה נתגלה לאחר ההסתרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/9/119.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט ד"ה להבין שרשי הדברים].}}, ואז היא נקראת בשם "אסתר" ש"ירקרוקת הייתה"{{הערה|שם=יגא}}, שהוא היפך ענין היופי.


הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}.
הסיבה שהנס היה באופן טבעי, שלא היה נראה לעין שזה למעלה מהטבע, אלא שהיה זה מצד אהבת אחשוורוש לאסתר, היא מכיוון שכאשר ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] נעדר, הגילוי צריך להצטמצם דרך שם "[[אלקים]]" שהוא בגימטריה "הטבע"{{הערה|שם=יוט|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/93d.htm תורה אור מגילת אסתר צג, ד].}}.