אלכסנדר שיינין

אלכסנדר שיינין

ד"ר אלכסנדר שיינין הוא רופא ילדים שעלה מרוסיה ומתגורר בגוש עציון, ששימש כמוהל בלנינגרד בזמן השלטון הקומוניסטי.

תולדות חיים

צעירותו והתקרבותו ליהדות

נולד למשפחה אקדמית הרחוקה מיהדות. כילד כמעט ולא ידע על יהדותו דבר מלבד שביבי מסורת פה ושם כגון אכילת מצה בפסח וכדומה. בהיותו תלמיד באוניברסיטה בלנינגרד התעניין ביהדות עד כמה שהשיגה ידו, אולם באופן מוגבל בשל החשש להיזרק מהאוניברסיטה.

כשסיים את חוק לימודיו באוניברסיטה, החל לעבוד כרופא-ילדים בלנינגרד.

מאחר ושוב לא ריחפה מעל ראשו סכנת הגירוש מהלימודים, ביקר בערב יום כיפור בבית הכנסת. בבואו חבש לראשו כיפה שחורה מרובעת שקיבל מחבר ממוסקבה, ומיד ניגש אליו קשיש מחסידי חב"ד וחיבקו והזמינו לביתו לחג הסוכות, כן הכיר לו כמה יהודים נוספים שעסקו בהפצת יהדות ברוסיה. חבר אחר הכיר לו את ר' יצחק קוגן, 'הצדיק מלנינגרד', והלה החל ללמד אותו יהדות.

בהיות שהוריו לא היו מרוצים מצעדיו, נאלץ לשכור לעצמו חדר קטן למגורים, ומיד החל ר' יצחק קוגן למסור שם שיעורים בעברית וביהדות.

כשוחט ומוהל

כאשר הרב קוגן למד שחיטה, התלווה אליו ולמד גם כן את הדינים ולבסוף הוסמך לשוחט על ידי ר' רפאל נימויטין.

באותה תקופה הגיע ללנינגרד חסיד מבוגר בשליחות הרבי, וכששמע שהוא רופא הציע לו ללמוד גם מילה. בהיות שהוא עצמו עדיין לא היה מהול אז, נסע למחרת למוסקבה לכתובת שנתן לו אותו חסיד שם מל אותו ר' אברהם גנין. לאחר מכן נסע עם קבוצת יהודים לריגה שם למד הלכות מילה אצל ר' גירש הורוויץ.

באותה תקופה פגש את רעייתו שהצטרפה לאחת מהקבוצות ללימוד עברית, והם נישאו כדת משה וישראל.

עם הרבי

מהרב קוגן ומחסידים אחרים שמע על הרבי, וכשנה לאחר נישואיו כשנולד לו בנו הבכור קרא לו "מנחם מענדל".

באותה תקופה הגיע לעיר שליח של הרבי ובידיו מסרטה. הוא עבר בין היהודים וביקש שכל אחד יאמר כמה מילים, והסרט יועבר לידי הרבי. כשהגיע תורו אמר, שעדיין יש אנשים במצב קשה הרבה יותר מאיתם, מבחינה רוחנית ומבחינה גשמית – וחלקם אף נעצרו – וביקש שכמו שהרבי עזר להם, שיברך גם את כל אלה שנמצאים במצב קשה יותר.

באותם ימים כתב לרבי יחד עם זוגתו על רצונם לעזוב את רוסיה ולעלות ארצה, וקיבלו את ברכתו. הימים היו ימי תחילת שלטון גורבצ'וב, וכחלק ממחווה כלפי השלטונות האמריקניים, הוא התיר את יציאתה של קבוצת מסורבי עליה, וביניהם משפחת שיינין. בהגיעם ארצה השתלבו בפעילות מכון שמי"ר,

לקראת החגים של שנת תשמ"ח, הזמנה ממזכירות הרבי לבוא יחד עם עוד כמה משפחות של מסורבי עליה ל-770.

הרבי פגשו לראשונה בצאתו מחדרו עם שלשה הדסים ביד, דיבר איתו מעט והוא הזכיר את היהודים שעדיין נמצאים מאחורי מסך הברזל. הרבי ענה לו שזה שהוא יצא זו התחלה טובה ובקרוב יוכלו כל היהודים לצאת מרוסיה. הרבי הגיש לו את שלושת ההדסים, ואמר אשר "הדסים אלו יהיו סימן של אחדות ביניכם ובין מי שנמצא במצב קשה יותר" כשהרבי חוזר על המילים שהוא אמר לרבי בהסרטה. הרבי הורה לו להשתמש בהדסים בארבעת המינים שלו, ולהשתמש בהם להבדלה במשך השנה.

עם עלייתו לארץ הקודש בא להתגורר בחבל עזה ועמד שם בקשר עם שליח הרבי מלך המשיח הרב יגאל שיחי' קירשנזפט

מגוריו במקום הופסקו לאחר שעבר לעבוד כרופא בגוש עציון

משפחתו

בנו מנחם מענדל משמש כסופר סת"ם.

ר' אלכסנדר הוא צאצא למשפחה חב"דית במשפחתו שרו מדי פעם ניגון אותו כינו "הניגון של הסבא", לאחר שנים התברר לו שזהו ניגון חב"די מוכר, ושסביו היה חסיד ידוע, ר' אריה לייב ארונין.

קישורים חיצוניים

• מצד אחד לנין, מצד שני מענדל כתבה אודות ר' אלכסנדר באתר שטורעם
• מלאך הברית, חיים יהודיים עם אלכסנדר שיינין, בעלון שיחת השבוע.