:דבריך מתובלים ברזים ממש והייתי מוסיף "שלום בכפליים". העניין עם הויקי הוא שכל מה שאין לו הוכחות, אינו קיים מבחינתם. לכן, ניתן גם שם להעלות ניצוצות ע"י ציון מקור מדוייק ועי"כ לשנות בערכים כפי האמת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 23:00, 26 בינואר 2010 (UTC)
:דבריך מתובלים ברזים ממש והייתי מוסיף "שלום בכפליים". העניין עם הויקי הוא שכל מה שאין לו הוכחות, אינו קיים מבחינתם. לכן, ניתן גם שם להעלות ניצוצות ע"י ציון מקור מדוייק ועי"כ לשנות בערכים כפי האמת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 23:00, 26 בינואר 2010 (UTC)
::אגב, להעיר כי לא אביו של הרה"ק הנ"ל למד עם אדמוה"ז, אלא סבו. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אגב, להעיר כי לא אביו של הרה"ק הנ"ל למד עם אדמוה"ז, אלא סבו. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
== התוועדות מוצאי היום הגדול והקדוש י"א שבט - כולם מוזמנים. ==
'''הנני מתכבד לפתוח בזה את ההתוועדות המרכזית - מוצאי יום הגדול והקדוש י"T בשבט תש"ע - שנת השיישם! כולם מוזמנים להתוועד!'''
[[לחיים]] [[לחיים]]!
ב[[תורת החסידות]], וביחוד ארוך ונפלא – בביאורי [[הרבי שליט"א מלך המשיח]], מבואר על גודל מעלת [[העולם הזה]] – שבו אפשר (במסגרת [[עבודת הבירורים]]) לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות|ניצוצות]] וע"י כך להביא את ה[[גאולה]] שלימה – גאולה באופן כזה שלא הי' אפשרי לולא הי' בא מתוך חושך נורא ואיום – "[[יתרון האור (כשבא) מן החושך]].
בהקשר לזה, ראיתי היום [[מילתא דבדיחותא]] מהחסיד הנודע, יראת ה' אוצרו, עובד ה' באמת, הרה"ח ר' יצחק הלוי איש הורוויץ – ה[[משפיע]] הנודע ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ע"ה ז"ל, המובאת בספר "[[רשימות דברים]]" לה[[חסיד]] ר' [[יהודה חיטריק]] ע"ה בספרו "[[רשימות דברים]]" (הוצאה ישנה, ח"ב עמ' רל"ט), שאמר מתוך דוחקו הכלכלי הנורא, שהקשה עליו מאד בעבודת ה':
"שתי נשמות נפגשו למעלה, אחת שפסקו למעלה שתרד למטה, להתלבש בגוף בשר ודם, ונשמה שנייה שגמרה עבודתה והבירורים השייכים אליה למטה ועלתה למעלה. נפגשו שתי הנשמות באמצע הדרך. ותשאל הנשמה היורדת למטה את הנשמה העולה למעלה: מה נשמע בעולם הזה?
ותענה הנשמה העולה למעלה: בעולם הזה התחתון - בעד שלושה קופיקס קונים אגודה של ציצית.
כשמוע הנשמה היורדת למטה, אשר שמעה בהיותה בגן-עדן מעלת הציצית, שבעולם התחתון בעד כמה פרוטות יכולים להשיג ציצית, התחילה לזרז את הילוכה למטה.
ותצעק לה הנשמה העולה למעלה: אל תמהרי כ"כ! להוי ידוע לך שעד אדר משיגים את הפרוטות, תוכל הנשמה לצאת מהגוף"....
[[לחיים]] [[לחיים]]! שנשמתנו לא תצא מהגוף ונקבל פני מלכינו משיחנו – נשמות בגופים! [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אני מתחיל לשיר כעת את [[ניגון הנשמה יורדת]] - ווי! - אך ירידה זו לצורך עליה, עד ש'''כל זה הוא כדאי'''! הששתתפו בנגינה באהבת רעים. --[[משתמש:שלום|שלום]] 23:07, 26 בינואר 2010 (UTC)
::לא יודע אם אוכל להיות פה הרבה זמן (אצלי עדיין אמצע היום), אבל לאמירת לחיים לא אסרב...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 23:09, 26 בינואר 2010 (UTC)
:::לחיים שניאור, לחיים. שנזכה שהירידה תהי' לצורך עלייה יותר גדולה (ועיין ב[[ספר המאמרים באתי לגני]] היט היטב). [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::[[משתמש:שלום]] אתה מסתיר לי את חסיד. באם תוכל לזוז קצת ע"י הוספת נקודתיים (:) לפי הצורך בראש השורה. לחיים.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 23:11, 26 בינואר 2010 (UTC)
(:) ככה?--[[משתמש:שלום|שלום]] 23:16, 26 בינואר 2010 (UTC)
אגב המשתמש חסיד יצא לתפילת מעריב ב'איצקוביץ' כדי להירגע מההתוועדות המרגשת, ומשום כך אינה רואה אותו.--[[משתמש:שלום|שלום]] 23:18, 26 בינואר 2010 (UTC)
::לחיים ולחיים, וגם לשלום. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
לחיים לחיים.
בנבואתו של נביא הנחמה - ישעיהו נאמר: "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני".
זאת אומרת, שלעתיד לבא יודו בני ישראל לקב"ה על שכביכול כעס עלינו ושילח אותנו לגלות. כי מלבד שעל-ידי הגלות כופר עוננו וטהרנו לפני ה', הנה עוד זאת, על-ידי הירידה לגלות והפיכת הגולה לגאולה, נעשית העליה שלא בערך כלל לעבודת האדם.
והיינו, שהגאולה לא תהיה רק יציאה מהגלות והשעבוד, והעתקה אל החירות, אלא שהגלות עצמה והחומר הגשמי יתהפך לגאולה. ודוקא באופן זה נזכה ליעוד "ונגלה כבוד הוי'" - גילוי עצמותו ית' - האל"ף שב"גאולה".
ומכל מקום הודאה זאת תהיה רק לעתיד לבא - ובדיעבד, וכמ"ש שם: "ואמרת ביום ההוא אודך וגו'", אבל בזמן הזה אין אנו מבינים שתתכן הודאה כזאת, ומלכתחילה - אין אנו רוצים כלל את הגלות.
שהרי הקב"ה הוא כל-יכול, ובודאי שביכולתו להביא את הגאולה עם העליה הנפלאה שבה - גם בלי הצורך לרדת לגלות באופן של גבורות קשות כאלה - הן בגשמיות והן ברוחניות.
ובמיוחד שהקב"ה הוא "תכלית הטוב" ורוצה רק בטובתם של ישראל שהם בניו, עמו ונחלתו, ולא רק שרוצה את טובתם הרוחנית, אלא גם את טובתם בגשמיות עד הענינים הנמוכים ביותר.
ואם כן, אין שום הגיון והסבר שכלי בצורך להחזיק את ישראל בגלות, ואין בזה שום טעם - אפילו לא בשכל דקדושה.
זו אם-כן משמעות הביטוי "אודך ה' כי אנפת בי", בחינת הודאה דוקא, כי הודאה היא הסכמה לדבר המנוגד לסברתו של אדם, ושייך רק לדבר פלא שלמעלה משכל האדם, על דרך מה שכתוב: "אודה שמך כי עשית פלא", והכונה בזה לאריכות הגלות שהוא דבר פלא ו"אינו מושג בשכל כלל, זהו מכלל במופלא ממך אל תדרוש"
לפיכך מקבלים אנו זאת רק באמונה פשוטה בלבד ש"טוב וישר הוי'" אבל ביחד עם זה אנו זועקים ומתחננים לקב"ה ש"ישב אפך ותנחמני" - שישוב ה' מכעסו ויגאלנו מהגלות הנוראה הזאת, וכל העליות שבגאולה השלימה תהיינה ב"חסד וברחמים", ולא על ידי יסורים וחלאים רעים.
ואף על פי שהאמונה בטוב האלקי, ולעומתה - הזעקה נגד הגלות שהגלנו ה', הרי זה דבר והיפוכו - כנ"ל, מכל מקום מכיון שזה נדרש מכל יהודי, הרי זו עצמה הוכחה שזה אפשרי, ואדרבה ככל שהאמונה גדולה יותר - גם הזעקה גדולה יותר.
לחיים לחיים, ותודה למשתמש חב"דניק שהביא לנו את ה[[אודך ה' כי אנפת]] הנהדר הזה, מתוך שיחת ליל הושענא רבא ה'[[תשד"מ]]. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:לשלום, כן ככה ":" בלי הסוגריים (ראה מה עושים כל המשתמשים) ולחסיד, ייש"כ על הדברים המחיים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 23:34, 26 בינואר 2010 (UTC)
אולי יש למישהו ניגון על "אודך ה' כי אנפת"? בכל אופן: בנוגע לדברי איש חסיד, יש לציין מה שעלה בדעתי פעם לבאר כפל הלשון: מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלקינו, ואחר ך אומרים: נודה לך ונסםפר תהלתך על חינו המסורים בידך? וצ"ע כפל הלשון גם שבראשונה אומר הודאה "ש" והשני הודאה "על".
והביאור פשוט: הראשון הוא הודאה מלשון הודאת בעל דין, כלומר: אנחנו מודים שאתה ה' אלקינו צורנו צור חיינו ואין לנו שום חיות! אנו בטלים להקב"ה וכמש אדמו"ר הזקן בפרק כ"א - כ"ד שזה הוא יסוד כל התורה לידע שאינו דבר בפני עצמו.
אבל הודאה השני הוא מלשון "נודה", "יודו לה' חסדו" - על חיינ והמסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות. --[[משתמש:שלום|שלום]] 23:38, 26 בינואר 2010 (UTC)
:נו נו, א גוטע ווארט...
::שלום יחי', הגד לי, אם אני חוזר ת'ווארט הזה למישהו, בשם מי אני אומר אותו? [[משתמש:שלום]] מ[[חב"דפדיה]]?.... [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
כוונתך לשאול מה שמי האמיתי או אם חידשתי אותו בעצמי?--[[משתמש:שלום|שלום]] 23:49, 26 בינואר 2010 (UTC)
:כוונתי לשאול בשם מי לחזור אותו...גוטע ווארט.... מדבריך נראה כי אתה חידשת אותו. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
אכן. בתורה יש ארבעה דרכים: פשט, דרש, רמז, סוד. נדמה לי שווארט זה שייך יותר לחלק הראשון. ואם כן אין שייך לקרוא לזה חידוש שלי כי זהוא "פשוט פשט".
וכיון דאתינן להכי נספר סיפור ממהר"ש מבעלזא בנוגע להמשך תפילת מודים, גם זה הוא פשט. משכיל אחד בא למהר"ש מבעלזא לקבל הסכמה לספרו. המהר"ש לא רצה לתת הסכמה לכן שאל אותו: אמור לי מה הוא כפל הלשון הלשון "ועל נפלאותיך ועל טובתיך שבכל עת - ערב ובוקר וצהרים. כיון שכבר אמר "שבכל עת" למה מוסיף לומר "ערב ובוקר וצהרים" הרי גם זה הוא בכלל "בכל עת".
אמר לו המשכיל - אמור אתה. אמר לו המהר"ש אתה מחוצף ולמחוצפים אינני נותן הסכמות. אלא כדי שלא תחשוב שגם אני אינני יודע הפשט אומר לך: "ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת". נקודה. ועל כל זה אנחנו מודים "ערב ובוקר וצהרים, שזה קאי על "נודה לך ונספר תהלתך" שאמרו מקודם כלומר: נודה לך ונספר תהלתך - בכל עת ערב ובוקר ומהרים, על נפלאותיך שבכל עת. האם זהו פשוט פשט או לא? --[[משתמש:שלום|שלום]] 00:02, 27 בינואר 2010 (UTC)
:אכן נ"ל כי זהו פשט. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
===אורח מיוחד להתוועדות===
הסכיתו טיירע חסידים, לאחר הפצרות ושידולים רבים שהפצרתי בעצמי, נעניתי לעצמי. ר' [[זושא אלפרוביץ']], מתוועד, ואנן חסידים נקשיב ונענה אבתרי':
"בימים אלו, כשאנו באים מיום הבהיר יו"ד שבט, אני חושב שהכי מתאים לעלות נקודה שנוגעת לשליחות, היות וראינו במספר פעמים שיש קשר מיוחד בין יו"ד שבט לשלוחים. למשל: הרבי דיבר על השלוחים שיסעו לארץ הקודש ביו"ד בשבט וכו'.
ובנוגע לשליחות, הרי הרבי אמר שבדורנו אנו - כל אנשי הדור הם השלוחים של הרבי. בשמח"ת תשמ"ו לדוגמא, אמר ש"בדורינו כל יהודי הוא שליח של הרבי". בשיחה נוספת של הרבי מפורים תשמ"ז דיבר הרבי על-כך שאדמו"ר הריי"צ אמר על שנת תש"ג כשנה שיבוא משיח. הרבי שאל: הרי עברו כל כך הרבה שנים מאז, ואנו רואים שמשיח עדיין לא הגיע? בסוף השיחה הרבי מגיע למסקנה כי הכוונה היא לעבודה של 'להביא את משיח צדקנו'. בזמן של הרבי הריי"צ, העבודה של ביאת משיח הייתה מוטלת רק על הרבי, ובדורנו אנו העבודה להביא את משיח מוטלת על כל אחד ואחד מאנשי הדור.
לכאורה, מה בדיוק קורה פה? כשהרבי הריי"צ דיבר על משיח, זה נשאר רק בעבודתו שלו, ולא הפך להיות נחלת הכלל, וכשהרבי נשיא דורינו דיבר על משיח, הכוונה היא שעל כל הדור מוטלת עבודה זו?
הענין הוא, שעד דורינו אנו, הרבי והחסידים היו שני דברים; אמנם החסידים קיבלו תמיד השפעות של הרבי וכו', אבל החסידים והרבי היו כשני דברים שונים. לכן, התפקיד של הבאת המשיח נשארה על הרבי שבכל דור.
אולם אנו בדורינו, כאשר הרבי הפך אותנו את כל אחד ואחד מאיתנו לשליח של הרבי (כפי שהרבי הסביר כמה פעמים בענין של 'שלוחו של אדם כמותו'), היינו שעל-ידי זה שהרבי שלח את כל אחד ואחד מאיתנו - יש לנו את הכוח של הרבי המשלח וזה אולי הפירוש בדברי הרבי שבדורינו-אנו השליחות להבאת המשיח מוטלת על כל אחד ואחד: היות ואנו שלוחים של הרבי, ושלוחו של אדם כמותו, לכן עבודה ששייכת לרבי - הבאת המשיח, מוטלת עלינו.
עלינו כחסידים לדעת שעל ידי עבודתנו אנו אנו ממלאים את שליחותו של הרבי! מצד אחד זוהי זכות גדולה, ומצד שני זו אחריות כבדה ביותר לעשות את התפקיד של הרבי!
זה מה שהרבי אמר "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא אני מוסר לכם", שבעצם הרבי העביר לנו את התפקיד שבעצם מוטל על הרבי - כדברי הרבי הריי"צ - אלינו.
ויחד עם השליחות הזאת קיבלנו מהרבי גם את הכחות להתגבר על כל הקשיים למרות שלא רואים את הרבי, ולמרות שלא שומעים את הרבי, ועל פי הטבע לא שייך לחיות ככה, אעפ"כ הרבי נתן לנו את הכוחות האלו - כמותו ממש, שלמרות העלם הכבד שבו אנו נמצאים יש לנו את הכוח לפעול. רק שלפעמים, כוחות נעלים אלו, של ה'כמותו ממש' נמצאים בהעלם וצריכים אנו לעורר כוחות אלו על ידי לימוד תורתו הקדושה של הרבי.
בלימוד המאמרים, השיחות והאגרות הקדושות של הרבי אנו יכולים לגלות בנו את הכוחות שהרבי נטע בתוכנו לפעול בשליחותו של הרבי - כמותו ממש.
:ר' שלום, אני הייתי ממליץ על ניגון "שלוחי אדוננו", ואפשר "חיילי אדוננו". מה דעתך? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
איני מכיר את השיר כל כך טוב, אם כן תשיר "שלוחי אדונינו". ואני אצטרף אליך. אשתדל שלא לשיר בקול רק בשקט כדי שלא לבלבל אותך. אגב מי הוא ר' זושא המשפיע המדהים הזה?--[[משתמש:שלום|שלום]] 00:18, 27 בינואר 2010 (UTC)
:אוקיי. ה[[משפיע]] הינו הרה"ח ר' [[משולם זושא אלפרוביץ']], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ומשולחי הרבי ל[ארץ הקודש]]. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
אגב אם מישהו רוצה לקרות קריאת שמע שעל המיטה כהכנה ליום המחרת שלא יתבייש. אמנם אני בניו יורק אך אתם בצפת ובבני ברק כבר עיפים...--[[משתמש:שלום|שלום]] 00:27, 27 בינואר 2010 (UTC)
:איני מהקומות הללו...ר' חיים כפי-הנראה כבר קרא. אני (אודה ואבוש..) הייתי בלילה הקודם בעיצומה של [[התוועדות]] סוערת ומאד מומשכת, וע"כ לא איש הלילה כ"כ מהר....[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
[[ארץ ישראל]] הוא מקום חי. כמי שיש לו אלוק. חי עם רוחניות. חי עם עבודת ה'. חי עם התעוררות. חי עם תורה. חי עם תלמידי חכמים כדגים בים נער לא יספרם. חי עם מאות ישיבות בכל עיר. חי בכוללים בכל בנין. חי עם בתי מדרשים - תשעה מכל עשרה בנינים הם ביהמ"ד.
החיות של בני ישראל הוא מביטול ה[[יש]]. בברכת תוספת [[חיות]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 06:08, 4 בפברואר 2010 (UTC)
== התוועדות בת רבע שעה ==
רציתי להתוועד ולהתחזק במשך הדקות הקרובות. אז ככה, מה אתם אומרים על הווארט האחרון שלי כאן?
ובכלל, חשבתי שמוטב שהמשתתפים הקבועים בחסידישע פדיה יקבלו את השורה "קיבלת הודעות חדשות" בכל פעם שיהיה משהו חדש בפארבריינגען. זה אפשרי לסדר את זה? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:06, 8 בפברואר 2010 (UTC)
כנראה שלא אוכל להתוועד עכשיו כיון שכבר הלכתם מכאן עכשיו. אז נתוועד בהמשכים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:12, 8 בפברואר 2010 (UTC)
[[לחיים]] [[לחיים]].
:בספר החדש והנפלא [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]] מובא אמרה של [[הרבי שליט"א]] שאמר ב[[התוועדות]] מאמצע שנות השי"נים:
::"[[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר שליט"א]] הוא [[מלך המשיח]], ויכול להתגלות בכל רגע."
[[תמונה:הרבי בפורים.jpg|left|thumb|300px|פעם קראתי סיפור על היהודי הקדוש, מאחד מהצדיקים שראהו בעת חופת נכדו, ואמר כי כמו שאי אפשר להסתכל על השמש בזריחתה כך לא היה אפשר להסתכל על היהודי הקדוש אז, וכן מספור על החוזה מלובלין בשעת הסדר. כשאני רוצה לתאר לעצמי את המחזה, אני נזכר בתמונה זו של הרבי בפורים...--[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)
]]
במהלך ההתוועדות תתקיים גם סיום על [[מסכת תמיד]], מה שיהפוך את הלקח והברונפון לסעודת מצווה (אני מקווה שיש לכל אחד לתרום להתוועדות מהמשלוחי מנות בבית.)
החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF>
חשבתי לבאר הענין של עד לא ידע בפורים, כענין שנאמר במדרש, שהיו ארבעה מלכים, אחד אמר ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם - דוד המלך - והקב"ה הסכים, אחד אמר אין בי כח לרדוף רק לומר שירה והקב"ה אמר אכן נכון הדבר, והשלישי אמר אין בי לא כח לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מיטתי, וכן הוה.
זו היא הבחינה של פורים, כפסק הרמ"א - חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע היינו עד שיישן, בפורים היא עבודה של ביטול גמור לרבונו של עולם, למעלה מטעם ודעת. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)
:יפה ר' שלם - ולכן כל החגים עתידים להיבטל לבד מ[[פורים]]. כיוון שפורים עניינו ביטול - למעלה מטעם ודעת. וכמו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה שהיא למעלה מטעם ודעת - הרי שעניין כל החגים יבטל (אמנם נמשיך לקיים אותם אבל) הציווי וכו' - יבטל. כיוון שעניינם הוא [[טעם ודעת]]. משא"כ פורים, כמו שביארת. [[לחיים]] [[לחיים]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::מנין לך ההמשך היפה, זה חידוש שלך? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 17:45, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::כן. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::רציתי להסב ליבכם לדבר מעניין שאומר הרבי:
:::::כידוע, [[אחדות ישראל|אחדותן של ישראל]] היא גם מצד בשר הגוף, וי"ל - אומר הרבי - רמז בדבר:
:::::::ומהטעמים על זה שג' הסימנים דישראל מרומזים בתיבת "בשר", הוא – האחדות דישראל מתבטאת (גם) בג' סימנים הנ"ל , ולכן ג' סימנים אלה הם ר"ת בשר לרמז, שהאחדות דישראל היא גם מצד ה"בשר".
::::::::לחיים חסידים. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::::יש לך מידע מה היה ההנהגה ב[[ט"ו אדר]] על ידי הרבי? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 17:50, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::::::::לא, אך ידוע לי מהם הוראות הרבי ליום זה: להוסיף בענייני [[שמחה]] וב[[מתנות לאביונים]] - כב[[פורים]] עצמו. היו הרבה פעמים שהרבי התוועד ביום זה, ואף הורה לערוך סעודות מצווה ביום זה. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::::::מעניין מה הגדר של היום טוב, הרי ממה נפשך, אם זה פורים אז למה אין את כל מצוות היום, ואם זה לא פורים אז את מי אנחנו מרמים? חסידי פולין לובשים למשל שטיירמילאך. מעניין מאיפה המקור. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:00, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::::::::::'וטוב לב משתה '''תמיד'''' - זה היסוד של [[הרבי]] בביאור היום הזה. ליתר הרחבה - זכור לי שיש בספר [[שערי המועדים]] - [[חג הפורים]] ואינו תח"י לעיין כעת. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::::::היות והזכרת את המילה '''תמיד''', נתכונן לסיום על מסכת תמיד. הרבי עורר שצריך לעסוק בהלכות [[בית המקדש]], ולדעת שאין זה לימוד של "הלכתא למשיחא", אלא זה הלכה למעשה ממש, שהרי בכל יום אנו מחכים לו שיבוא.
::::::::::::שמעתי פעם בשם הרב רבי [[משה וולפסון]] שליט"א, שביאר מה שאנו אומרים באני מאמין בכל יום אנו מחכים לו שיבוא, ולכאורה קשה מה השייכות של זה לאני מאמין, הרי זו מצווה ככל המצוות. ועל כרחך צריך לומר שזה חלק מה[[אמונה]], כי סימן לזה שמאמינים באמת שהמשיח יכול לבוא בכל עת, הוא על ידי שמצפים לביאתו. משל למי שאמרו לו שהגריל מאתים מליון דולר, והוא עתיד לקבל זאת בשנה הקרובה, אם כי אין ידוע אם יהיה זה היום או מחר או עוד חצי שנה ויותר. וודאי ובוודאי שיכה בכל עת: אולי עכשיו? אולי עכשיו?
::::::::::::ואכן שוב מצאתי שברמב"ם כותב "וכל מי שאינו מצפה לו או שאינו מחכה לביאתו הרי זה אפיקורוס"... כי אכן זה הסימן האמיתי לביאת המשיח - ההמתנה לביאתו! וזה מוכרח... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:09, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::::::::::לחיים לחיים. מסתמא תיעזר ב[[הדרן]] הנפלא של [[הרבי]] על מסכת זו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' 18:13, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::::::::::::הדרן עלך מסכת תמיד והדרך עלן. הדרן עלך מסכת תמיד ודעתך עלך. לא נתנשי מינך מסכת תמיד ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי:
::::::::::::::יהי רצון מלפניך י-י אלהינו ואלהי אבותינו שתנהא תורתך אמנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא:
::::::::::::::הערב נא יי אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמיך ולומדי תורתך: מאויבי תחכמני מצותיך, כי לעולם היא לי: יהי לבי תמים בחוקיך, למען לא אבוש: לעולם לא אשכח פקודיך, כי בם חייתני: ברוך אתה ה', למדני חקיך: אמן אמן אמן סלה ועד:
::::::::::::::מודים אנחנו לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו ששקלת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים. אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינן מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. [[קדיש]].
::::::::::::::תקחו קצת מזונות. יש בשפע. גם ברונפון. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:18, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::::::::::::לחיים לחיים. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::::::::::נשיר שיר התעוררות, השיר [[ניגון לכה דודי]] ששורר ה[[אדמו"ר הרש"ב]].
:::::::::::::::: [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=426 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:46, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::::::::::::::אני רואה שבאתם שתויים להתוועדות, עוד לפני שלקחתם משקה. מה זה? חסיד, מתנדנד שמאלה. שלום, ימינה.. נו, העיקר שיהיה א פריילעכ'ן פורים וב-770 עם משיח צדקנו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:46, 1 במרץ 2010 (UTC)
== התוועדות ענקית לכבוד סעודת משיח ==
'''הבהרה: ה"דיון" והחתימות הינן לשם המחשה בלבד ונכתבו כולם ע"י [[משתמש:שלום]].'''
{{פסח}}
הקדמה: היות ויש כמה משתתפים חשובים שנמים כעת את שנתם, והיות ואיני יכול לחכות עד שיתעוררו, שהרי אז כבר לא יהיה הזמן של סעודת משיח, אפעל בשיטה התורתית:
יש דין של "זיכוי" או "זכיה" המבואר בפרק שני ד[[מסכת קידושין]] והוא:
שמלבד דין [[שליח]], שהוא כידוע לכל כאשר אדם ממנה שליח אדם אחר שיעשה בשבילו דבר, ישנו דין נוסף של זיכוי, שאינו דין מדיני שליחות, אבל עובד באופן דומה לשליחות, ויסודו: כאשר אדם יודע על פעולה מסוימת שחבירו חפץ בה, יכול הוא לזכות לו את הפעול ולהעשות שליח עבורו, וזאת גם ללא מינוי.
גם כאן: מכיון שברור לי, כי משתמש:חסיד ומשתמש:חיים נהר רוצים להשתתף בהתוועדות, אזכה עבורם את ההשתתפות, ואף אחתום בשמם במהלך התוועדות זו, אם כי ההני מגלה דעת כי מכיון שאין זו אלא זיכוי, יתכן שאין זו מה שבאמת רצו לומר, לכן אין לייחס את הדברים להם. [[משתמש:שלום|שלום]]
=== התוועדות מתחילה ===
הרבי מבאר כי ב[[אחרון של פסח]] מתגלת הארת המשיח ש"יכוף את כל ישראל", והארה זו היא בפועל ממש בכל שנה ושנה.
ומעניין כי יש מנהגים חלוקים בענין. יש העורכים את הסעודה באחרון של פסח עצמו, ויש העורכים את הסעודה במוצאי החג.
שמעתי טעם מעניין לאלו העורכים את הסעודה במוצאי החג: מכיון ש[[משיח]] יבוא במוצאי פסח, וממילא ליל הסדר הראשון יהיה במוצאי שביעי של פסח וזו היא סעודת משיח שאנו עורכים.
מישהו שמע? [[משתמש:שלום|שלום]]
:לא שמעתי. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]].
טוב, בכל אופן צריך לדעת מה עלינו לעשות למעשה מכח הארה זו.
::יתכן לומר, שאכן מכיון שזו הארת משיח, אין עלינו לעשות כלום, כי הרי זו הארת משיח עצמו, ש"יכוף את כל ישראל", וזו אתערותא דלעילא. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
:::מישהו מכיר את ה[[ניגון לר' טוביה בלקין]]? למה אין קישור?
::::טוב אז נשיר את [[ניגון הופ קוזק]] הנהוג לשיר בסעודת משיח. מישהו יודע האם יש כמה נוסחאות לשיר? [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::נדמה לי, שיש רק גירסא אחת. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
::::::והא ראיה שבערך על זה לא מוזכר שני הגירסאות. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]].
:::::::מישהו יודע אולי מה המקור למילה "משיח"? ידוע לי כי זה מוזכר בתורה בקשר לכהן גדול המשוח בשמן המשחה, ועכשיו חשבתי שאולי הפשט כך:
::::::::ידוע שמלך צריך משיחה, אבל מלך מ[[מלכי בית דוד]] אינו צריך משיחה, מפני שזה עובר בירושה. אבל כאשר יש מחלוקת צריך משיחה להודיע מלכותו נגד הקמים וחולקי עליו.
:::::::::אם כן, יתכן ש[[מלך המשיח]], מכיון שבפרט זה של מלכותו כמלך המשיח, לא יהיה ידוע בבירור מי הוא, ואף יש כאלו אשר חרפו עקבות משיחך, לכן צריך המשיח משיחה בשמן המשחה וזהו שמו משיח.
::::::::::אבל מי ימשח אותו? [[משתמש:שלום|שלום]].
::::::::::::מסתמא [[אליהו הנביא]], שהרי המשיחה נעשית על פי [[נבואה]], וכמו שאול הנביא שנמשח על ידי שמואל הנביא, ודוד המלך. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
:::::::::::::אבל השאלה היא אם [[אליהו הנביא]] יבוא בכלל לפני ביאת משיח, דבר שהרמב"ם עצמו מסתפק בזה, ואומר כי אין הדבר ברור מכיון שאין קבלה בכך.
=== מדברים ממשיח... ===
::::::::::::::מעניין גם שה[[רמב"ם]] מסיים שאין כל דברים אלו מעיקרי האמונה, ואין מצווה לחקור ולברר יותר מדי מה יהיה, וכשיהיה יהיה... [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::::::::::::יתכן שדווקא מהלכות [[לימוד התורה]] וכיו"ב אין זה מצווה, אבל כדי לחזק ה[[אמונה]] בביאת משיחנו אין לך מצווה גדולה מזו. [[משתמש:חסיד|חסיד]].
::::::::::::::::נכון, כי כאשר מדברים על משיח אין הוא משתכח מן הלב ומצפים לביאתו.
:::::::::::::::::וכמעשה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר סיפר לו חתנו [[הרבי]] שאומרים שהוא משיח, הגיב הריי"צ: העיקר שמדברים ממשיח... (מובא בערך [[הקריאה והקדושה]]). [[משתמש:שלום|שלום]].
:::::::::::::::::אבל יש להעיר שוודאי גם מהלכות [[לימוד התורה]] זה [[מצווה]] [[דיבור|לדבר]] ממשיח, שהרי יש נ"מ הלכה למעשה המובא בגמרא [[עירובין]] מג. בנוגע למי שאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אם מותר לשתות [[מים]], ובגמרא שם נאמר שמותר לו לשתות [[יין]] רק בשבת, מכיון שאין אליהו בא [[בערב שבת]] כדי שלא להפריע לישראל ממהכנות, ממילא אין משיח בא ב[[שבת]], שהרי אליהו הנביא חייב לבוא יום אחד לפני ביאת משיח.
:::::::::::::::אבל לפלא שה[[רמב"ם]] כותב שזה דין ספק, ואין ברור אם המשיח אכן לא יבוא בשבת, וכן כתב הרמב"ם הן בהלכות נזירות והן בהלכות מלכים, וצ"ע מנין לו להרמב"ם להסתפק בדבר שהוא פשטות הגמרא. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].
::::::::::::::::עכשיו נפל בדעתי, מה שבגנרא סנהדרין מובא שם בכמה אמוראים שכל אחד אמרו תלמידיו עליו שרבם משיח, ותלמידיו דבי שליא אמו הפסוק של שילוה שמו, ותלמידי רבי ינאי אמרו הפסוק של ינון שמו, וכו' ומכך שהגמרא אומרת זאת מוכח שיש ענין לומר על הרבי שלו שהוא משיח, ולכאורה מה הענין בזה?
::::::::::::::::ויש לומר, שהוא דין בהלכות הציפיה למשיח, כאשר רוצים שענין הציפיה למשיח יהיה מוחשי ויצפו לו ב[[אמת]], צריך לומר שהרבי הוא משיח, וממילא ענין הציפיה יהיה מוחשי. [[משתמש:שלום|שלום]]
::::::::::::::::::מה באמת הענין של ציפיה למשיח? זה סימן או סיבה? כלומר: זה סימן שמאמינים באמת ובתמים למשיח, או שזה סיבה, כלומר שזה מצווה לעצמה? [[משתמש:למדן|למדן]]
::::::::::::::::::בפשטות היה צריך לומר כהאפשרות הראשונה. [[משתמש:שלום|שלום]]
:::::::::::::::::::חשבתי, שאפשר שזה גם מצווה וענין לכשעצמו, שאדם מזוכך הרוצה באמת לראות במלכות ה' ובבנין בית תפארתו מחכה תמיד לביאת המשיח. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].
=== למה חב"דפדיה היתה סגורה היום עד השעה 11? ===
:::::::::::::::::::מכיון שהיום הוא התגלות בחינת משיח, על כן גם ההנהגה בעולם הוא בבחינת ימות המשיח, ועל כן גם המערכת שסוגרת את האינטרנט בימים טובים עבדה על שעה 11 בלילה ונעלה כל אפשרות להכנס לאתרי חבד אינפו ופדיה, מכיון שהרי הוא יום טוב של משיח.. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 06:57, 7 באפריל 2010 (UTC)
=== [[ניגון הופ קוזק]] - לסיום ההתוועדות ===
[[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
== התוועדות כ"ד ניסן ה'פרצת ==
לרגל יום זה, [[הסתלקות]] רשז"מ שניאורסון דוד [[אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ד ניסן תרכ"ו]] (מכתביו פורסם בספר 'בתוך רבים אהללנו'), אני מתחיל בהתוועדות, וכולם מוזמנים! לחיים. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ראיתי היום בספר דרך מצוותיך מאדמו"ר האמצעי שכותב, כי על האדם הבינוני להתמרמר בנפשו על עוצם הצער והחושך שיש לנפשו הבהמית על עיסוקה בצורכיו הגשמיים, דבר שהוא נגד החכמה וההגיון, שהרי כולא קמיה כלא חשיב, וראוי לדבק בו וכל דבר אחר הוא בטל ואוילי. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:20, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אתה מתכוון לספרו של הצמח צדק, מסתמא. אכן, ב[[חסידות]] מופיעים הרבה פעמים דברים כאלו. מי שמרחיב בזה מאד זה ר' [[אהרן מסטרשלה]] בספרו 'עבודת הבינונים' או משהו דומה. (אגב: ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את הרב"ש לומד בא' מספריו אמר לו בבדיחות: "נהיית סטראשלער"??..). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ויש להוסיף, דהנה איתא מרבותינו נשיאנו, שיש שני מיני תענוגים בעבודת השם. האחד נקרא כסף שהוא התענוג שעל ידי ההתשוקקות לאלוקות, והשני נקרא זהב שהוא ביטול גמור והתכללות באלוקות (נדמה לי שזה מופיע בערך [[נשמה יתירה]]). ולפי זה יש לומר שבמרירות יש תענוג עצום של כסף.
והנה בדרך מצוותיך כתב שמרירות שייך בעיקר לבינונים, ולא לצדיקים שאין להם כל כך סיבה להיות במרירות כי אינם עוברים עבירות.
נמצא שיש כאן תענוג מיוחד שהוא רק לבינונים.
ולהוסיף מה שכתה אדה"ז בספר הץניא, שיש תענוג מיוחד לשכינה הקדושה מעבודת הבינונים, כאשר יש התגברות הקליפה, ובעודה בתוקפה אתכפיא סטרא אחרא לתתא. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:39, 8 באפריל 2010 (UTC)
:מקובלנו בשם חסידי אדמו"ר המהר"ש: "בפי חסידים שגור 'הלוואי בינוני'. אין זה רק משום שאפי' בינוני הוא מעלה נשגבה, או שהוא המדריגה היחידה שאפשר להגיע אלי' לבנאדם מן השורה, לא!! הפשט הוא, שהתענוג המיוחד שיש לשכינה הק' מעבודת הבינונים - עולה על התענוג מעבודתם של צדיקים". [[לחיים]] [[לחיים]]! הלוואי [[בנוני]], לכתחילה בינוני!, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
זהו חידוש עצום! זה מודפ באיזהו שמקום, או שזה בגדר הלכה למשה מסיני? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:49, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אכן, זה מבהיל. זהו מפי השמועה בלבד, לא ממשפיע נודע, אבל מ[[ידיד]] שיש לו קאך בדיוק בסיפורים וכו', וממילא אני סומך עליו...בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כפשוט. הבה נזדרז כי אני עלול לעזוב בכל רגע. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::יש שני מיני שמחה. שמחה אחת הנגרמת בשעת עבודת המרירות, והיא שמחה בהעלם ובהסתר. שכן, אמנם יש לאדם תענוג מעבודת המרירות, אך מכיון שהוא עסוק בעבודת המרירות, אין לו בכל לעסוק בשמחה.
ישנה השמחה השניה, שלאחרי עבודת המרירות, עליה כותב אדה"ז ובכל עצב יהיה מותר שזהו השמחה הבאה לאחרי התשובה. הבעיה היא שבשביל זה צריך לבכות ממש כפשוטו (כמשמעות אדה"ז בתניא שם) וזה דבר קשה. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:58, 8 באפריל 2010 (UTC)
:מדוע להתעסק ב[[מרירות]] (אף שהיא מותרת). מפורש יצא מפי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] שכיום לקראת ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה - ימלא שחוק פינו ובטלו כל ההגבלות על השמחה! פריילאך!! בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:האם דעתך היא שאפשר להתהפך להיות בשמחה כרגע ממש? לאמיר כאפן אריקוד. אתה ממהר? בשניה שאתה רוצה ללכת, תלך לא אעכב אותך, אך אם לא, אז תמצא לי ניגון ריקוד. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:01, 8 באפריל 2010 (UTC)
::האם מותר לי לקנאות בך שאתה גר ב[[ארץ ישראל]] - מקור ה[[שמחה]] והחדווה? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:05, 8 באפריל 2010 (UTC)
:::אם היא 'תרבה חכמה' - אז וודאי...ואני אישית מקנא שיש לך אפשרות נוחה יותר לגשת לכ"ק אד"ש - אם ל[[770]] או ל[[אוהל הק']].בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
ובינינו, מה עדיף? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:09, 8 באפריל 2010 (UTC)
:אני מכיר מקורב רק צד א' של המטבע, כך שאיני יכול לענות...אני יודע שלהיות אצל [[הברי]] זה [[מעין עולם הבא]], וכמובן בארה"ק..בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
הסמיכות לציון היא דבר לא תמידי, שהרי אי אפשר להיות בציון עשרים וארבעה שעות, גם הנסיעה עד לשם היא דבר בלתי נגיש מאיזור מגורי.
מה שאין כן המגורים בארץ ישראל, הם עשרים וארבעה שעות. שמח בחלקך!!
::הווארט על הבינוני ממש נאה וכלל אין זה משנה האם לזה התכוון ר' הלל או לא, כיון שיש לזה מקור מפורש בתניא, אזי הוא פתגם טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:41, 9 באפריל 2010 (UTC)
הייתי שמח לעשות כתבת תחקיר על המשוגעים ב-770, (אולי כאן המקום ולא בתוך ערכים כצ'ארלי וכדו'). מה שהכי מטריד אותי שכל החבר'ה נהנים מזה, בינינו זה אכן מתאים לבית המקדש?!, דרך אגב אולי כאן הבימה להעלות סיפורים מעניינים ויחס מעניין מאדמור שליט"א להנ"ל
יש הבדל מהותי בין "משוגעים" ל"משוגעים". ישנם כאלה שחיים ב770, ישנם כאלה שבאים לשם לאסוף צדקה וישנם מסיבות אחרות (צ'ארלי). אם יש יש שאלה על מישהו היא על מישהו מהקבוצה הראשונה. כבר רוב המשוגעים ירדו מהשאלה "האם זה מתאים לבית המקדש", לא? :) אלא אם כן מישהו חושב שלצ'ארלי למשל אין זכות להביע את דעתו בהתוועדויות בסעוון סעוונטי.. --chabadnik - שיחה 09:24, 5 ספטמבר 2008 (EDT)
התוועדות חסידותית
לחיים לחיים!
רציתי להעיר בזה את צ'ומת הלב לדבר יקר שנמצא בחב"דפדיה.
הדבר התרחש לפני כמה עשרות שנים. עבדתי אז בבית-הדפוס וההוצאה-לאור הידוע של “האחים שולזינגר” -מוסד שקנה לעצמו שם הן בהיקף הכמותי של הספרים שההדירו והודפסו בו, והן באיכות ההדפסה והכריכה המיוחדים, “בדיו נאה על נייר נאה”, שהפכו למותג בעולם היהודי.
שני הבעלים של בית-הדפוס -מיכל ושמואל שולזינגר - זכו ליטול חלק נכבד במפעל ההפצה האדיר של תורה וחסידות ע”י נשיאי חב”ד - הרבי הריי”צ והרבי נשיא דורנו -לאחר החורבן באירופה. באותה תקופה, השקיעו “האחים שולזינגר” בהדפסת ספרים שונים (ספרי חסידות, ספרי חינוך, עלונים וכו’) סכומי-כסף של למעלה משלושים אלף דולר בשנה - הון עתק באותם ימים. למען האמת העובדתית ברצוני להוסיף, שלא פעם הם ממש “יצאו מהכלים” כדי למלא את רצונו של הרבי (כמו, למשל, להדפיס ספר או קונטרס במהירות האפשרית ביותר, ולפעמים במהירות בלתי-אפשרית לחלוטין... ומדובר בימים בהם סדר לדפוס היה נעשה “מעופרת יצוקה” ולא במעבדי תמלילים מהירים כבזק). תודות לכך זכו הם לקירוב חם ביותר מהרבי הריי”צ, ובאופן טבעי וכהמשך לכך - מהרבי נשיא דורנו.
אלא שהם עצמם היו “ציונים שרופים”, וככאלה, לא הצליחו לקלוט את ה”תוך” והפנימיות של הקירוב מצד רבותינו נשיאינו. מה שהוביל לתקרית עליה יסופר להלן (וכאמור, מדובר על לפני כמה עשרות שנים).
יום בהיר אחד, עם הגיעי לבית-הדפוס, “התנפלו” עלי שני האחים שולזינגר בטענות וצעקות (כאילו הייתי אשם במשהו) - ומדובר באנשים שכלל לא היו טיפוסים רגועים.
ה”מסמר” המרכזי בדבריהם הנרגזים היה: מעולם לא שיערנו שהרבי מליובאוויטש הינו כזה “קנאי”... קנאי אף יותר מהסאטמערער...
מה קרה? על מה המהומה?
לקח להם קצת זמן להרגע, ורק אחר כך היו מסוגלים סוף-סוף לספר דברים כהויתם, ומעשה שהיה כך היה:
באותה תקופה, היו האחים שולזינגר החלוצים -ותקופה לא קצרה אף היחידים - ששלטו בשוק הדפסת לוחות השנה היהודיים. הלקוחות המושבעים של אותם לוחות היו המוסדות והאירגונים היהודיים השונים -בעיקר אלו שעסקו ב”מצות הצדקה” - שהשתמשו בלוחות לצרכי פרסום.
גם ליובאוויטש הזמינה לוחות כאלה אצל האחים שולזינגר. ובאותה תקופה, כידוע, היה הרב חודקוב ע”ה עובר בקפידה רבה ובשבע עינים על כל היוצא-לאור תחת השם של “מלכות חב”ד” (קה”ת, מרכז-לעניני-חינוך, ועוד).
אצל האחים שולזינגר היה מין “חוק ולא יעבור”, שבלוחות השנה שלהם יצויין התאריך “יום העצמאות” (ה’ אייר). כאשר הביאו את עלי-ההגהה של הלוח החב”די לביקורתו של הרב חודקוב, הוא הבחין ב”תוספת” שתי המלים לצד התאריך ה’ אייר - “יום העצמאות” - והוא מחקם בצורה כה נמרצת מבלי להשאיר להם עקבות...
כאשר חזרו עלי-ההגהה לידיהם של האחים המדפיסים והם הבחינו בהגהה הסנסציונית, התבלבלו עשתונותיהם לרגע קט, הבלבול הפך חיש-קל לריתחה, וממנו קצרה הייתה הדרך להחלטה נחושה שאצלם זה לא יעבור. מבלי שהיות שמו פעמיהם ל-770, נכנסו ל”לשכתו” המינאטורית של הרב חודקוב, והצעקות החלו להדהד: היתכן? בצעקות רמות העלו את כל נימוקיהם וסיבותיהם, שאצלם ציון יום-העצמאות בלוחות הוא עיקרון מקודש וכו’ וכו’.
הרב חודקוב ב”רגיעותו” האופיינית הקשיב לכל שטף הטענות והמענות. וכשסיימו ענה להם במתינות אך בהחלטיות, שכלל לא בא בחשבון שבלוח של חב”ד יופיעו המילים הללו. בלי להכנס לויכוחים הודיע להם, שבאם יעמדו על כך כפרינציפ, תבוטל הזמנת הלוח מהם.
האחים הבינו שהם בזבזו את המטענים שלהם במקום הלא-נכון, כי אותו לא יצליחו להניא מדעתו (אחד מהם הפטיר: “לדבר ל”יקה” קר שכזה, זה כמו לדבר לקיר”...), והחליטו ביניהם - “לעבור לדרג גבוה יותר”.
באותם שנים היה עדיין קל יותר, באופן יחסי, להכנס להיכל קדשו של הרבי, בפרט לאלו שזכו ממנו לקירוב כה גדול. כך שלא עבר זמן רב, והם כבר היו בקודש פנימה.
וכך, בערך, סיפרו לי האחים שולזינגר באותו יום:
לכל לראש טענו: איך אפשר למחוק את יום-העצמאות מהלוח? הרי אומרים שיום הקמת המדינה הוא בבחינת “אתחלתא דגאולה”! כיצד, איפוא, ניתן להתעלם מ”אתחלתא דגאולה”!
על כך ענה הרבי בטון חריף: “אתחלתא דגאולה? חס ושלום! זה לא היה אתחלתא דגאולה”!
החלו האחים להתווכח: נו, שיהיה, לא הייתה זו התחלה של הגאולה השלימה, אך בכל זאת היה זה יום של ישועה וגאולה מסויימת ליהודים! מדוע למחוק זאת מהלוח?
שוב ענה הרבי בקול חד ותקיף: “לא! זה לא היה יום של ישועה וגאולה עבור יהודים!” (והיו עוד כמה ביטויים שאינני זוכר כעת).
האחים שולזינגר לא הסתפקו בכך, ואפילו הגביהו את קולותיהם (כך סיפרו לי בעצמם), וניסו “להפציר” ברבי, אשר גם אם לא הייתה זו ישועה ממש לעם היהודי, הרי זהו לכל הפחות בוודאי יום חגיגי, סמל להצלתם של יהודים רבים וכדומה.
נראה לי, שכאן גם הרבי הגביה את קולו - סיפרו לי תלמידי הישיבה שישבו אז בזאל הקטן לא רחוק מחדר היחידות, אשר במשך כל הזמן נשמעו קולותיהם של האחים, אך לפתע החל גם הרבי לדבר בקול רם. וכך אמר להם, כפי שסיפרו לי:
- “לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה; ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו’ - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!”
אחד מהאחים זכר מספר שנים מסויים אותו נקב הרבי, וגם זה בהסתייגות ש”נדמה לו”, האח השני זכר מספר אחר וגם זה בספק, באופן כללי עשה רושם כי פרט זה לא השתמר בזכרונם במדוייק (אולי גם מגודל ההתרגשות).
(וגם לי, ממרחק השנים קשה לציין את ששמעתי מהם, אך כמדומני שהמספר היה ארבעים-חמישים שנה).
רק אז החלו האחים שולזינגר לקלוט מעט, עד כמה מופרכת אצל הרבי השיטה הציונית - ועוד ב”קנאות הגדולה מזו של סטמר” - ובה בשעה, באיזו מידה שלא תיאמן היה יקר אצל הרבי כל יהודי, אפילו כזה האוחז “לבינתיים” משיטה זו.
מעניין מאיפה מצא המשתמש הנכבד Moty את המעשה היפה הלזה.
חתונה באישון ליל
כשעה לפני חצות נכנסה אישה לביתם של ר' לוי יצחק והרבנית חנה, ואמרה: "האם יוכלו בתי וחתני לקיים כאן את חופתם בעוד כשעה? "כן" השיבה הרבנית.
בדיוק בחצות הגיעו החתן והכלה, והחלו בהכנות, "נאספו כבר תשעה למניין" אמרה הרבנית בקול מודאג "אך חסר עשירי", ר' לוי יצחק אמר: "קראו לשומר הבניין הקומוניסט כדי שישלים את המניין" רחש עבר בקהל "הרי השומר הוא סוכן המשטרה החשאית, ובוודאי יסגיר אותם אליה",
שליח אמיץ נשלח לקרוא לו, כאשר הגיע, ר' לוי יצחק הגיף את התריסים, והחופה החלה.
כאשר הסתיימה החופה, ניגשו אל הרב, שני אנשים וכרטיסים בידיהם, ואמרו : "הכרטיסים שבידינו, מעידים על כך שאנו במפלגה הקומוניסטית, אך לא חשוב לנו דבר, אנחנו איתך"....
אני רוצה להציע מיזם חדש שיתגלגל אולי לאט אך בטוח:
משפיעי ליובאויטש וחוזריה.
למי שיודע יצא לאור מכתי"ק אדמו"ר הריי"צ הקונטרס דברי ימי החוזרים, אולם הוא נגדע באיבו, אולי חבדפדיה תשלים את הסקירה יש ריבוי חומר, אך צריך להקים פורטל בנושא זה, ולקשר אליו את הערכים הקיימים השייכים, ומשם הדרך סלולה (אמנם לא קצרה..) להקמת המיזם החשוב!
המקורות הם: ספרי אדמו"ר הריי"צ, ביכעלעך עם שמות החוזרים, סיפורים אגרות ועוד, דרך צלחה--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 22:35, 12 יולי 2009 (IDT)
למישהו יש חיזוק חסידי בשבילי?
--חי חיים 19:38, 13 בינואר 2010 (UTC)
כן. לחץ למעלה על "ערך אקראי" והתחזק.. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 19:57, 13 בינואר 2010 (UTC)
ערך אקראי: "בח' סיון תר"ח התקימה חתונת אדמו"ר המהר"ש. בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר"ל..." כמה שזה מחזק!!!--חי חיים 20:33, 13 בינואר 2010 (UTC)
התחזק בערך השגחה פרטית.. ו/או, נסיון נוסף ב"ערך אקראי". ללא יאוש.. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 21:08, 13 בינואר 2010 (UTC)
אני פה.
אני פה. מישהו פה להתוועד ב7 דקות הקרובות? --חי חיים 19:59, 20 בינואר 2010 (UTC)
אשמח שתנצל דקות אלו להוספה במרחב הערכים. תודה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 20:26, 20 בינואר 2010 (UTC)
חב"ד פדיה היא דוגמא מעולה להעלאת ניצוצות. כאשר היא בנויה על תבנית הויקיפדיה העברית בה משתדל כל יהודי ירא שמים שלא לגלוש שלא לצורך עקב הניסוח העב, החילוני והמגושם בכל דבר שבקדושה, כאשר הם מתארים צדיקי עליון כמו תלמידי הבעל שם טוב בצורה חילונית ואפיקורסות.
לדוגמא קטנה: על אחד מאדמו"רי החסידות הידועים ביותר, וגם אלף ספרים עבי כרס לא יוכלו לתאר את קדושתו, כאשר נהג במלכות, מרכבות זהב וסוסים אבירים, נעלי זהב, אך סיגף עצמו בסיגופים מופלגים, כאשר נעלי הזהב שלו היו ללא חוליות, כך שכל פעם שצעד על השלג נדבקו בשרו ועורו לשלג וירד דם רב, מיעט באכילה ובשינה.
(כנראה שכ"א הבין למי כוונתי, בפרט שאביו של צדיק וקדוש זה היה חברותא של אדמו"ר הזקן). אך הויקיפדיה העברית כותבת כי "לטענתו" כללה הנהגתו "עבודה מלכותי" וכו' דברי שטות והבל שאין לתארם ואין לשערם. השי"ת יחזיר כלם בתשובה שליה על ידי משיח שיכוף את כל ישראל לילך בדרכי ה'.
ועכשיו מוסיף והולך על ידי התוועדות חסידית בראשות זקני אנ"ש כאן על גבי האינטרנט, בהשתתפות שנות "חיים" ו"שלום" (כפול 2) "חסיד"ים ואנשי מעשה, חבדניק"ם וכו'. --שלום 22:52, 26 בינואר 2010 (UTC)
דבריך מתובלים ברזים ממש והייתי מוסיף "שלום בכפליים". העניין עם הויקי הוא שכל מה שאין לו הוכחות, אינו קיים מבחינתם. לכן, ניתן גם שם להעלות ניצוצות ע"י ציון מקור מדוייק ועי"כ לשנות בערכים כפי האמת. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:00, 26 בינואר 2010 (UTC)
--בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...