יוסף הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 17: | שורה 17: | ||
במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה. | במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה. | ||
==מנהל ומחנך בבתי ספר למלאכה== | |||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים המקומי]], ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]]. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים המקומי]], ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]]. | ||
בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] וייסד שם את [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים. | בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] וייסד שם את [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים. | ||
==פעילות== | |||
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שהתקיימו בארגונו של הרב [[ליפא קורצווייל]] ביישובי הדרום. | במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שהתקיימו בארגונו של הרב [[ליפא קורצווייל]] ביישובי הדרום. | ||
במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס [[צה"ל]] 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי. | במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס [[צה"ל]] 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי. | ||
במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות נחלת הר חב"ד {{הבהרה}} ובהם רב בית ספר חב"ד בנות. | במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות נחלת הר חב"ד {{הבהרה}} ובהם רב בית ספר חב"ד בנות. | ||
==פרסים== | |||
בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}. | ||
==פרסומים== | |||
פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי' ושלימות הארץ. | |||
יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי. | |||
כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. | כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. |
גרסה מ־11:16, 7 באוגוסט 2023
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב יוסף הרטמן (יליד שנת תש"ב, 1941) הינו מחנך מרצה ומחבר ספרים תושב נחלת הר חב"ד. הרב הרטמן ששימש כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וכמנהל הראשון של בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד, רב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד ופעיל במבצע תפילין.
תולדות חיים
נולד בכ"ח בתשרי תש"ב ברמת גן לאביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בחודש אלול תשי"ז החל ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין אלישיב וגאולי תימן.
במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב מאיר בליז'ינסקי בספר התניא, וכן ביקר מספר פעמים בישיבת תומכי תמימים לוד שם למד אחיו הרב צבי הרטמן.
עם סיום מסלול הלימודים בשנת תשי"ט, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
בשנת תשכ"ג נסע לרבי לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי ארצות הברית שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-770 לשמיני עצרת קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.
במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת תשכ"ד בארגון 'מבצע מצה' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה.
מנהל ומחנך בבתי ספר למלאכה
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' אפרים צבי לרר ונכדת הרב אברהם פאריז, התיישב בכפר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך בבית הספר למלאכה המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב איצ'קה גאנזבורג.
בשלהי שנת תש"ל עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד וייסד שם את בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.
פעילות
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מערבי חב"ד שהתקיימו בארגונו של הרב ליפא קורצווייל ביישובי הדרום.
במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס צה"ל 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.
במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות נחלת הר חב"ד [דרושה הבהרה] ובהם רב בית ספר חב"ד בנות.
פרסים
בשנת תשס"ח קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך[1], ובשנת תשע"ה קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות[2].
פרסומים
פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי' ושלימות הארץ.
יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מההתוועדות של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.
כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.
פרסומיו
הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מלובביץ'.
- החינוך במשנת חב"ד - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
- אחדות ישראל - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר החסידות, חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
- הרמב"ם: רבי משה בן מימון[3] - לקט ספורים ועבודות לעיון ודיון, הוצאת 'מן הבאר', תשמ"ה (1985)
- מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך - רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ו (1986)
- והנצח - זו ירושלים - חוברת לתלמידים לעיון ולעבודה, הוצאת 'מן הבאר', תשנ"ג (1993)
- הסבא רבי דוד צלקשוילי - ביוגרפיה וסיפורים על רבי דוד צלקשוילי - מחכמי העדה הגאורגית
- כיצד נחנך את ילדינו - ספר העוסק בחינוך, שני חלקים, רשת אהלי יוסף יצחק, תשס"ז (2007)[4]
- סוד הארץ - חוברת לימוד ועבודה בנושא ערכי השמיטה ומצוותיה, תשס"ז (2007)
- לאורם נתחנך - שני חלקים העוסקים בדמותם של 58 גדולי ישראל, מאברהם אבינו ועד הרבי מלובביץ', הוצאת 'יד נחמן', תשס"ח (2008)[5]
משפחתו
לרב הרטמן שישה בנים ושלוש בנות ועוד נכדים ונכדות שגרים ברחבי ארץ הקודש וברחבי העולם לרב הרטמן גם מספר נינים
- אישתו מרת מתיה לבית משפחת לרר
- אביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן
- אמו מרת ביילא הרטמן
- אחיו הרב רפאל צבי הרטמן
- אחיו הרב חיים ישראל הרטמן
- אחותו מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
- גיסו הרב מנחם לרר - כפר חב"ד
בניו
- בנו הרב לוי יצחק הרטמן-ניו יורק
- בנו שמואל הרטמן -שפיר
- בנו הרב אריה אברהם הרטמן-ביתר עילית
- בנו הרב מנחם מענדל הרטמן - שליח הרבי בהו צ'י מין וייטנהאם
- בנו הרב שניאור זלמן הרטמן -קרית מלאכי
- בנו הרב דובער הרטמן-לוד
בנותיו
- ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
- ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בבית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
- ביתו חני רסקין - מורה בבית ספר היהודי בפרנקפורט
חתניו
- חתנו הרב יוסף יצחק יוזביץ'-סמנכ"ל מוסדות תורת אמת בירושלים
- חתנו הרב שלמה רסקין-רב מרצה וסופר - פרנקפורט גרמניה
לקריאה נוספת
- שי גפן, ראיון עם הרב יוסף הרטמן על הדרך לחב"ד, ארבע שנים כמנהל בית ספר למלאכה, מפרסם שיחות הרבי. בית משיח, 222
- יחידות של ראש את"ה, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 36
קישורים חיצוניים
- כתבות, ידיעות ומאמרים הרב יוסף הרטמן,
- דוד אבשלום, הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים - באתר שטורעם
- מאת הרב יוסף הרטמן, הרב יוסף הרטמן, דור חמישי לאדמו"ר האמצעי ● מיוחד - באתר שטורעם
- תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו המאגדת מכתבים שקיבל מהרבי (תשע"ה)
הערות שוליים
- ↑ מערכת שטורעם, 2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי" - באתר שטורעם
- ↑ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן
- ↑ ערך יחד עם אביו, הרב נחמן שלום שכנא.
- ↑ 800 עמודים על: כיצד נחנך את ילדינו? חב"ד און ליין.
- ↑ ספר חדש: לאורם נתחנך של הרב יוסף הרטמן חב"ד און ליין.