מאיר אליהו אהרון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[נישואין|נשא את]] רעייתו מרת דינה. | [[נישואין|נשא את]] רעייתו מרת דינה. | ||
אחר נישואיו למד לימודי רבנות בכולל אברכים בראשות הרב [[אליהו בקשי דורון]] בחיפה. | |||
עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'. | עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'. | ||
גרסה מ־10:58, 18 בינואר 2024
| הרב מאיר אליהו אהרון | |
|---|---|
| |
| לידה | ח' טבת תשי"א |
| כפר סבא | |
| מקום פעילות | רחובות |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
הרב מאיר אליהו אהרן (ח' טבת תשי"א – ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב) היה ראש כולל אור יעקב ואור זרוע וראש בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים רחובות ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה בח' טבת תשי"א. אביו שימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' בכפר סבא.
למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת תשכ"ח נשלח עם קבוצת תלמידים לחזק את ישיבת תומכי תמימים קרית גת.
בשנת תשכ"ט למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
נשא את רעייתו מרת דינה.
אחר נישואיו למד לימודי רבנות בכולל אברכים בראשות הרב אליהו בקשי דורון בחיפה.
עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די בצפת ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב אריה לייב קפלן נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו בבני ברק ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'.
בשנות הממי"ם שימש כמנהל של בית חב"ד הראשון בבני ברק.
בשנים תשמ"ט - תשנ"א עמד בראשות כולל תפארת זקנים לוי יצחק ברחוב 'יד התשעה' הרצליה.
בשנת תש"נ החל לשמש כראש כולל דיינות כולל אור יעקב ואור זרוע ברחובות שנוסד על ידי משפחת מזרחי. הכולל בראשותו נודע בשמו הטוב, ורבים מרבני חב"ד הצעירים שהוסמכו לרבנות בעשור האחרון בארץ הקודש ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה.
בשנת תשע"ג החל לשמש גם כבוחן להסמכה של מכון תורה שלמה של כולל חב"ד ושל מכון רן במוסקבה.
בט"ו בכסלו תשפ"ב נפטר בגיל 70, לאחר שסבל במשך שנים ממחלה קשה.
חיבוריו
בי"א ניסן תשל"ז שלח הרב אהרן לרבי פלפול שכתב בהלכות סוכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרבי שלח את הפלפול למערכת יגדיל תורה והורה לפרסם את זה בקובץ[1].
- משא מאיר - שו"ת וחקרי הלכות בש"ס ופוסקים, תשנ"ד-תש"ס
- ברכי נפשי - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק"ד בתהלים, רחובות תש"ע
- משחקי ילדים בשבת - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו"ח בארץ הקודש
- שו"ת נהרי מאיר - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע"ט
- נטפי המור - דרשות על התורה והמועדים, רחובות
- זיו השבת - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה.
- זיו ישראל - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה
משפחתו
- אחיו, הרב חיים אהרון.
- בנו, הרב דניאל שאול אהרון.
- בתו, רחל.
- בנו, הרב לוי יצחק אהרון.
- בנו, הרב שמואל אהרון.
- בתו, לאה.
- בתו, שרה.
- בנו, הרב ישראל אהרון.
- בנו, הרב מרדכי אהרון.
- בנו, הרב דוד אהרון.
- בתו, חיה מושקא.
- בתו, רבקה.
- בנו, הרב משה אהרון.
לקריאה נוספת
- העמיד דור של תורה והלכה, נתן אברהם ושניאור זלמן לווין, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 24-30.
קישורים חיצוניים
- כי מרחובות תצא תורה והלכה בתוך מוסף 'זמן אחים' שבועון בית משיח חג הסוכות תשע"ז
(הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג) - הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ נדפס בקובץ יגדיל תורה אייר תשל"ז עם הערה מיוחדת שזה נשלח על ידי הרבי.