פרקי היכלות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: תיקון קטגוריה) |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:תורת הנסתר]] | [[קטגוריה:תורת הנסתר]] | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | [[קטגוריה:ספרי קבלה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מדרש]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:33, 16 ביולי 2023
פרקי היכלות (מכונים גם ספרי היכלות, ובאופן פרטי יותר: היכלות דרבי ישמעאל, היכלות זוטרתי, וכו') הוא שם כולל לחיבורים יסודיים בתורת הסוד, שחוברו על ידי התנאים והאמוראים.
הספרים מוזכרים בדברי גדולי ישראל החל מתקופת הגאונים והראשונים, אך
ה'היכלות'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרות המחשבה היהודית, המינוח 'היכלות' כולל בתוכו ארבעה חיבורים עיקריים:
- פרקי היכלות[1] - חטיבות בתוך ספר הזוהר[2] העוסקת בהיכלות העליונים בהרחבה.
- היכלות זוטרתי, או היכלות דרבי עקיבא - מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של הקב"ה.
- היכלות רבתי - מתאר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע רבי עקיבא ועלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים.
- ספר היכלות או היכלות דרבי ישמעאל - מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי שבו הוא פוגש את מטטרון, והדברים ששמע מפיו.
המשנה במסכת חגיגה אוסרת לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה, והגמרא מביאה על כך את הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס. גדולי התנאים שזכו לראות במראות העליונים, והם אלו שכתבו ספרים אלו, אך נדרשת זהירות יתירה כשבאים ללמוד דברים אלו בשל החשש והנטיה שהלימוד יגרום להגשמה של האלוקות בעיני הלומד.
תיאור ההיכלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – היכלות |
בספרי היכלות מתוארים ההיכלות של העולמות העליונים, כאשר יש שבע היכלות של קדושה, וכנגדם שבע היכלות של סטרא אחרא.
- היכלות הקדושה
- היכל לבנת הספיר
- היכל עצם השמים
- היכל נוגה
- היכל זכות
- היכל אהבה
- היכל רצון
- היכל קדש קדשים
- היכלות הטומאה והסטרא אחרא
- שטן / בור / בור ריקא
- טמא / שחת / חושך
- אופל / דומה
- חובה / טיט היוון
- איבה / שאול
- בית חבר / צלמוות
- שמרי היין / ארץ תחתית
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרושי רבותינו נשיאינו, המהווים המשך ישיר לתורת הסוד, מיוסדים כמובן על המבואר בספרי ההיכלות, אך בשל ההקפדה של תורת החסידות להתרחק מהגשמת האלוקות, באופן יחסי לספרי יסוד אחרים בתורת הסוד, אין מובאות רבים העוסקים ומבארים את הענינים המובאים בספרי ההיכלות.
עם זאת, הספרים מוזכרים כבר על ידי אדמו"ר הזקן בספר התניא[3], וכן אצל כל רבותינו נשיאינו.
אחד מניגוני חב"ד הידועים, על מילות תפילת שחרית של שבת , האדרת והאמונה, הם ביטויים הלקוחים מהיכלות רבתי[4].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרקי היכלות בכתב יד, בארכיון ספריית ליובאוויטש
- [www.hebrew.grimoar.cz/ קישור לספרים] "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
הערות שוליים
- ↑ מינוח זה משמש לעיתים גם עבור חיבורי ההיכלות האחרים, דוגמת היכלות רבתי והיכלות דרבי ישמעאל.
- ↑ חלק א' פרשת בראשית, חלק ב' בסיום ספר שמות פרשת פקודי דף רמד, ב ואילך.
- ↑ אגרת התשובה פרק ז'.
- ↑ פרק כ"ו, מ"ו. אם כי בדפוסים שבידינו, מופיע בשינוי לשון: "האדרת והאמונה לחי עולמים, הבינה והברכה לח"ע, הגאוה והגדולה לח"ע, הדעה והדיבור לח"ע, ההוד וההדר לח"ע, הועד והותיקות לח״ע, הזכות והזכרון לח״ע, החן והחסד לח"ע, הטהרה והטוב לח"ע, היקר והישועה לח"ע, הכתר והכבוד לח״ע, הלקח והליבוב לח"ע, המלוכה והממשלה לח״ע, הנוי והנצח לח״ע, הסוד והשכל לח״ע, העוז והעטרה לח״ע, הפאר והפלא לח״ע, הצדקה והצהלה לח״ע, הקילוס והקדושה לח״ע, הרננות והרחמים לח"ע, השיר והשבח לח"ע, התהלה והתפארת לח״ע".