ראובן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==לידתו ושמו== | ==לידתו ושמו== | ||
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על נישואי יעקב עם לאה ורחל ועל אהבתו לרחל. לאה ורחל היו עקרות (ככל [[ארבעת האמהות]]). לאחר שראה ה' שלאה הייתה שנואה אצל יעקב יחסית לרחל, "פתח את רחמה" ונכנסה להריון ונולד ראובן: | |||
{{ציטוט|וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה. וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי|מקור=בראשית כט, לא-לב.}} | |||
כשנולד, לאה אמו קראה לו 'ראובן'. חז"ל מסבירים{{הערה|גמרא ברכות ז, ב.}}, שהשם 'ראובן' בא לומר "ראו בן". כלומר, לאה ראתה ב[[רוח הקודש]] שעתיד [[יוסף]] לקחת את בכורתו של ראובן. כמו שכתוב{{הערה|[[דברי הימים]] א, ה, א.}}: {{ציטוטון|ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף}}. | |||
ולכן אמרה: "ראו מה בין בני [=ראובן], לבן חמי [=שנו של [[יצחק]] - [[עשו]]]. שעשו, למרות שמכר מ[[רצון|רצונו]] את הבכורה ליעקב, בכל זאת [[כעס]] עליו בשל כך{{הערה|כנאמר (בראשית כו לו) "וישטם עשו את יעקב".}}. ואילו ראובן, למרות שלא מרצונו נלקחה ממנו בכורתו וניתנה ליוסף, בכל זאת, לא רק שלא כעס על יוסף אלא שגם הציל אותו מיד אחיו כשרצו להורגו. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לז, כא.}}: {{ציטוטון|וישמע ראובן ויצילהו מידם}}. | ולכן אמרה: "ראו מה בין בני [=ראובן], לבן חמי [=שנו של [[יצחק]] - [[עשו]]]. שעשו, למרות שמכר מ[[רצון|רצונו]] את הבכורה ליעקב, בכל זאת [[כעס]] עליו בשל כך{{הערה|כנאמר (בראשית כו לו) "וישטם עשו את יעקב".}}. ואילו ראובן, למרות שלא מרצונו נלקחה ממנו בכורתו וניתנה ליוסף, בכל זאת, לא רק שלא כעס על יוסף אלא שגם הציל אותו מיד אחיו כשרצו להורגו. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לז, כא.}}: {{ציטוטון|וישמע ראובן ויצילהו מידם}}. | ||
==מעשה ראובן== | ==מעשה ראובן== | ||
כאשר | כאשר נפטרה רחל - האשה האהובה של יעקב, קבע יעקב את מטתו שהייתה בעבר באוהל רחל, לאוהלה של [[בלהה]] - שפחת רחל. | ||
כאשר ראה זאת ראובן, תבע את עלבון אמו. הוא אמר, שאין זה הוגן ששפחתה של רחל תהיה יותר מכובדת מאמו - לאה. לכן בלבל את יצועיה עם יצועי לאה, ובכך מנע שאביו יוליד עוד בן. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לה כ"ב.}}: {{ציטוטון|ויהיו בני יעקב שנים עשר}} - שבגלל מעשה זה, היו בני יעקב שנים עשר, ולא שלושה עשר. גם נלמד מפסוק זה, שראובן לא חטא. ש"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שכולם היו שוים במעלתם{{הערה|שבת נה, ב.}}. | כאשר ראה זאת ראובן, תבע את עלבון אמו. הוא אמר, שאין זה הוגן ששפחתה של רחל תהיה יותר מכובדת מאמו - לאה. לכן בלבל את יצועיה עם יצועי לאה, ובכך מנע שאביו יוליד עוד בן. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לה כ"ב.}}: {{ציטוטון|ויהיו בני יעקב שנים עשר}} - שבגלל מעשה זה, היו בני יעקב שנים עשר, ולא שלושה עשר. גם נלמד מפסוק זה, שראובן לא חטא. ש"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שכולם היו שוים במעלתם{{הערה|שבת נה, ב.}}. | ||
ראובן עשה תשובה ממעשה זה, כפי שמוצאים, שכשנמכר יוסף לא שהה במקום, כי היה עסוק ב[[תענית]] בתור [[תשובה]] | ראובן עשה תשובה ממעשה זה, כפי שמוצאים, שכשנמכר יוסף לא שהה במקום, כי היה עסוק ב[[תענית]] בתור [[תשובה]] על מעשהו. | ||
יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו{{הערה|בראשית מט ד.}}: {{ציטוטון|פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה}}. | יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו{{הערה|בראשית מט ד.}}: {{ציטוטון|פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה}}. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
==שמירתו על אחיו== | ==שמירתו על אחיו== | ||
===ב[[מכירת יוסף]]=== | ===ב[[מכירת יוסף]]=== | ||
ראובן בתור בכור, הרגיש אחריות כלפי אחיו. | ראובן בתור [[בכור]], הרגיש אחריות כלפי אחיו. | ||
כאשר רצו אחיו [[מכירה יוסף|להרוג את יוסף]], התערב ראובן ואמר להם{{הערה|בראשית לז כב.}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ}} התורה מעידה עליו שעשה זאת {{ציטוטון|לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו}}. שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו. | כאשר רצו אחיו [[מכירה יוסף|להרוג את יוסף]], התערב ראובן ואמר להם{{הערה|בראשית לז כב.}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ}} התורה מעידה עליו שעשה זאת {{ציטוטון|לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו}}. שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו. | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
===מעורבותו על בנימין=== | ===מעורבותו על בנימין=== | ||
כשדרש יוסף מהאחים (שלא ידעו שהוא אחיהם) שיורידו את בנימין ל[[מצרים]] (והשאיר את שמעון כפקדון אצלו), יעקב לא רצה לתת לבניו להביאו לשם, כי חשש שמא יעלם כפי שנעלם בנו יוסף. | כשדרש [[יוסף]] מהאחים (שלא ידעו שהוא אחיהם) שיורידו את [[בנימין]] ל[[מצרים]] (והשאיר את [[שמעון]] כפקדון אצלו), יעקב לא רצה לתת לבניו להביאו לשם, כי חשש שמא יעלם כפי שנעלם בנו יוסף. | ||
ראובן אמר לאביו{{הערה|מב, לז.}}: {{ציטוטון|אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ}}. יעקב לא הסכים להצעה זו ואמר, {{ציטוטון|בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה, הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו, וְכִי בָנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי?}}{{הערה|רש"י על פי בראשית רבה.}}. | ראובן אמר לאביו{{הערה|מב, לז.}}: {{ציטוטון|אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ}}. יעקב לא הסכים להצעה זו ואמר, {{ציטוטון|בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה, הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו, וְכִי בָנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי?}}{{הערה|רש"י על פי בראשית רבה.}}. | ||
==תולדות חייו== | |||
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שראובן נולד ב[[י"ד בכסלו]] ונפטר בן מאה שלושים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. | |||
בני ראובן מוזכרים ב[[פרשת ויגש]] בין היורדים למצרים: "וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי"{{הערה|בראשית מו, ט.}}. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 39: | שורה 45: | ||
לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה ב[[דרום]], שהוא בחינת האהבה. | לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה ב[[דרום]], שהוא בחינת האהבה. | ||
{{השבטים|}} | {{השבטים|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] | [[קטגוריה:חומש בראשית]] | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||
גרסה מ־22:22, 28 בנובמבר 2022
ראובן היה בנו הבכור של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט ראובן.
לידתו ושמו
בפרשת ויצא מספרת התורה על נישואי יעקב עם לאה ורחל ועל אהבתו לרחל. לאה ורחל היו עקרות (ככל ארבעת האמהות). לאחר שראה ה' שלאה הייתה שנואה אצל יעקב יחסית לרחל, "פתח את רחמה" ונכנסה להריון ונולד ראובן:
וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה. וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי
— בראשית כט, לא-לב.
כשנולד, לאה אמו קראה לו 'ראובן'. חז"ל מסבירים[1], שהשם 'ראובן' בא לומר "ראו בן". כלומר, לאה ראתה ברוח הקודש שעתיד יוסף לקחת את בכורתו של ראובן. כמו שכתוב[2]: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף". ולכן אמרה: "ראו מה בין בני [=ראובן], לבן חמי [=שנו של יצחק - עשו]. שעשו, למרות שמכר מרצונו את הבכורה ליעקב, בכל זאת כעס עליו בשל כך[3]. ואילו ראובן, למרות שלא מרצונו נלקחה ממנו בכורתו וניתנה ליוסף, בכל זאת, לא רק שלא כעס על יוסף אלא שגם הציל אותו מיד אחיו כשרצו להורגו. כמו שכתוב[4]: "וישמע ראובן ויצילהו מידם".
מעשה ראובן
כאשר נפטרה רחל - האשה האהובה של יעקב, קבע יעקב את מטתו שהייתה בעבר באוהל רחל, לאוהלה של בלהה - שפחת רחל.
כאשר ראה זאת ראובן, תבע את עלבון אמו. הוא אמר, שאין זה הוגן ששפחתה של רחל תהיה יותר מכובדת מאמו - לאה. לכן בלבל את יצועיה עם יצועי לאה, ובכך מנע שאביו יוליד עוד בן. כמו שכתוב[5]: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שבגלל מעשה זה, היו בני יעקב שנים עשר, ולא שלושה עשר. גם נלמד מפסוק זה, שראובן לא חטא. ש"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שכולם היו שוים במעלתם[6].
ראובן עשה תשובה ממעשה זה, כפי שמוצאים, שכשנמכר יוסף לא שהה במקום, כי היה עסוק בתענית בתור תשובה על מעשהו.
יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו[7]: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה".
מעשה ראובן כשנקרא בתורה בבית הכנסת, נקרא ולא מתרגם[8], מפני כבוד ראובן ויעקב אביו[9].
שמירתו על אחיו
במכירת יוסף
ראובן בתור בכור, הרגיש אחריות כלפי אחיו.
כאשר רצו אחיו להרוג את יוסף, התערב ראובן ואמר להם[10]: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" התורה מעידה עליו שעשה זאת "לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו". שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו.
בשעה שמכרו אחיו אותו לישמעלים, לא שהה ראובן במקום. וכשחזר בשביל להוציאו מן הבור, וגילה שהוא לא שם - קרע את בגדיו, וחזר ואמר לאחיו "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא". כך גם לאחר מכן, כשהיו האחים אצל יוסף במצרים, אמר להם[11]: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ".
מעורבותו על בנימין
כשדרש יוסף מהאחים (שלא ידעו שהוא אחיהם) שיורידו את בנימין למצרים (והשאיר את שמעון כפקדון אצלו), יעקב לא רצה לתת לבניו להביאו לשם, כי חשש שמא יעלם כפי שנעלם בנו יוסף.
ראובן אמר לאביו[12]: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ". יעקב לא הסכים להצעה זו ואמר, "בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה, הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו, וְכִי בָנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי?"[13].
תולדות חייו
בילקוט שמעוני מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"[14] שראובן נולד בי"ד בכסלו ונפטר בן מאה שלושים וחמש שנים במצרים. ביציאת מצרים לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם בארץ ישראל[15].
בני ראובן מוזכרים בפרשת ויגש בין היורדים למצרים: "וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי"[16].
בחסידות
בחסידות[17] מוסבר, שראובן הוא בחינת ראיה. כנרמז בשמו 'ראובן'. ראיה זו, היא ראיה של קירוב כנאמר[18]: "כי ראה ה' את עניי". כלומר, שאופן עבודתו הוא בהבנה והשגה באלוקות. וקירוב זה, גורם לאהבה.
לכן ראובן מסמל אהבה, ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה בדרום, שהוא בחינת האהבה.
| השבטים - בני יעקב אבינו | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
| בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
| בני בלהה | דן • נפתלי | |
| בני זלפה | גד • אשר | |
הערות שוליים
- ↑ גמרא ברכות ז, ב.
- ↑ דברי הימים א, ה, א.
- ↑ כנאמר (בראשית כו לו) "וישטם עשו את יעקב".
- ↑ בראשית לז, כא.
- ↑ בראשית לה כ"ב.
- ↑ שבת נה, ב.
- ↑ בראשית מט ד.
- ↑ כפי המנהג שהיה פעם, שהיו קוראים את הפסוק פעם אחת ומתרגמים לארמית.
- ↑ מגילה כה, ב.
- ↑ בראשית לז כב.
- ↑ בראשית מב כב.
- ↑ מב, לז.
- ↑ רש"י על פי בראשית רבה.
- ↑ ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.
- ↑ תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.
- ↑ בראשית מו, ט.
- ↑ ליקוטי תורה מה א.
- ↑ בראשית לא, מב.