מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:54, 5 בפברואר 2024

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מצווה היא ציווי מהקדוש ברוך הוא על האדם, על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. עם ישראל הצטווה במתן תורה לקיים את התרי"ג מצוות המצוות מפורשות בתורה שבכתב ובפירוט בתורה שבעל פה, ועליהם נוספו שבע מצוות דרבנן. אומות העולם הצטוו לקיים את שבע מצוות בני נח.

מנין המצוות

ערך מורחב – תרי"ג מצוות

ערך מורחב – מצוות דרבנן

מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו הראשונים בחלוקה המדוייקת. בזוהר^[1] הובא, שרמ"ח (248) מצוות עשה הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) מצוות לא תעשה כנגד שס"ה הגידים שבאדם.

חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות, ביניהם נטילת ידיים נרות שבת קריאת מגילה.

ברכת המצוות

על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, מברכים "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".

המטרה בקיום המצוות

בחסידות מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר היהודי עם הקב"ה. וזהו "שכר מצוה מצוה", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם עצמותו ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.

נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך, דירה בתחתונים, דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו תפילין מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון הקב"ה על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את שכינתו וקדושתו של הקב"ה וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא הגאולה שאז יתבטל הרע וישאר הטוב.

כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול איברי המלך, הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים אלוקות^[^{דרוש מקור]}.

לעתיד לבוא

ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא

נחלקו בה האמוראים בתלמוד האם לעתיד לבוא יתבטל קיומם של המצוות^[2], ובקרב פוסקי ההלכה התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של נצחיות התורה, והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.

תורת החסידות אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי המצוות במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת האלקות הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה^[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

הרב איסר שפרינגער, הכשר מצווה, בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

↑ זוהר ח"א קע, ב.
↑ למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.
↑ ראו בהרחבה בקונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם", תשרי תשנ"ב, ובמקומות שצוינו שם.

[1] זוהר ח"א קע, ב.

[2] למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.

[3] ראו בהרחבה בקונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם", תשרי תשנ"ב, ובמקומות שצוינו שם.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מצווה הינו כל אחד מתוך ה[[תרי"ג מצוות]] (613) אשר ציווה אותנו השם לעשות או שלא לעשות מכונה מצווה מלשון ציווי,
+{{בעבודה מתמשכת}}
+מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].
-על עשיית מצווה מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו...
+==מנין המצוות==
+{{ערך מורחב|תרי"ג מצוות}}{{ערך מורחב|מצוות דרבנן}}
+מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו ה[[ראשונים]] בחלוקה המדוייקת. ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) [[מצוות לא תעשה]] כנגד שס"ה הגידים שבאדם.
-חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות שמברכים עליהם וביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] קריאת [[מגילה]].
+[[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] קריאת [[מגילה]].
+==ברכת המצוות==
+על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".
+==המטרה בקיום המצוות==
 ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.
-==המטרה בקיום המצוות==
 נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]].
+כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול [[רמ"ח איברין דמלכא|איברי המלך]], הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים [[אלוקות]]{{מקור}}.
 ==לעתיד לבוא==
-{{פסקה חסרה}}
+{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}}
+נחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד האם [[לעתיד לבוא]] יתבטל קיומם של המצוות{{הערה|למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.}}, ובקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת [[רבי יוחנן]] הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של [[נצחיות התורה]], והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.
+[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה{{הערה|ראו בהרחבה בקונטרס "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]", [[תשרי]] [[תשנ"ב]], ובמקומות שצוינו שם.}}.
 ==ראו גם==