פרשת כי תשא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''הקדמה''': ב[[פרשת יתרו]], עלה [[משה רבינו]] ל[[הר סיני]] לקבל את ה[[תורה]] עבור [[עם ישראל]]. בפרשתנו חוזרת התורה לאותה תקופה, כאשר הסתיים הזמן של משה בהר סיני. ראשית, התורה מצווה אותנו במספר מצוות נוסף הקשורות למשכן, ולאחר מכן מספרת לנו על ההתרחשויות בירידתו של משה מההר. | '''הקדמה''': ב[[פרשת יתרו]], עלה [[משה רבינו]] ל[[הר סיני]] לקבל את ה[[תורה]] עבור [[עם ישראל]]. בפרשתנו חוזרת התורה לאותה תקופה, כאשר הסתיים הזמן של משה בהר סיני. ראשית, התורה מצווה אותנו במספר מצוות נוסף הקשורות למשכן, ולאחר מכן מספרת לנו על ההתרחשויות בירידתו של משה מההר. | ||
*'''ראשון''' - ה' מצווה את משה לספור את בני ישראל על ידי שיאסוף מהם תרומה של מחצית השקל עבור כל אדם. התורה אומרת "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ו[[רש"י]] מסביר שעל ידי שספרו את המטבעות במקום לספור את האנשים, הם לא נפגעו מעין הרע. ה' מצווה את משה להכין [[כיור]] [[נחושת]] על מנת שבו ישתמשו הכהנים ב[[בית המקדש]] לרחוץ את ידיהם ורגליהם לפני שהם מתחילים את העבודה ב[[משכן]] או במקדש. ה' נותן למשה הוראות כיצד להכין את [[שמן המשחה]] עם מספר תבלינים, על מנת למשוח חפצים מסויימים שהיו במשכן, וכן את אהרן ואת בניו. המתכון לשמן המשחה מעולם לא שוכפל או שנעשה בו שימוש לדבר אחר שלא כדין. כך נותן ה' גם את המתכון להכנת הקטורת שהוקטרה במשכן וגם כאן נאסר להכין קטורת שכזו לכל שימוש אחר. ה' ממנה את בצלאל בן אורי להיות אחראי על הכנת כלי המשכן, ומעניק לו רוח [[חכמה]], [[בינה|הבנה]] ו[[דעת]]. ה' גם ממנה את אהליאב להיות עוזרו של בצלאל. בסוף אומר ה' לבני ישראל לשמור על ה[[שבת]]. ה' מכנה את השבת "אות" (סימן) בינו ובין בני ישראל. | *'''ראשון''' - ה' מצווה את משה [[מניין בני ישראל|לספור את בני ישראל]] על ידי שיאסוף מהם תרומה של מחצית השקל עבור כל אדם. התורה אומרת "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ו[[רש"י]] מסביר שעל ידי שספרו את המטבעות במקום לספור את האנשים, הם לא נפגעו מעין הרע. ה' מצווה את משה להכין [[כיור]] [[נחושת]] על מנת שבו ישתמשו הכהנים ב[[בית המקדש]] לרחוץ את ידיהם ורגליהם לפני שהם מתחילים את העבודה ב[[משכן]] או במקדש. ה' נותן למשה הוראות כיצד להכין את [[שמן המשחה]] עם מספר תבלינים, על מנת למשוח חפצים מסויימים שהיו במשכן, וכן את אהרן ואת בניו. המתכון לשמן המשחה מעולם לא שוכפל או שנעשה בו שימוש לדבר אחר שלא כדין. כך נותן ה' גם את המתכון להכנת הקטורת שהוקטרה במשכן וגם כאן נאסר להכין קטורת שכזו לכל שימוש אחר. ה' ממנה את בצלאל בן אורי להיות אחראי על הכנת כלי המשכן, ומעניק לו רוח [[חכמה]], [[בינה|הבנה]] ו[[דעת]]. ה' גם ממנה את אהליאב להיות עוזרו של בצלאל. בסוף אומר ה' לבני ישראל לשמור על ה[[שבת]]. ה' מכנה את השבת "אות" (סימן) בינו ובין בני ישראל. | ||
*'''שני''' - התורה חוזרת לספר את המשך ההתרחשויות מ[[פרשת יתרו]], כאשר משה רבינו עלה להר סיני לקבל את התורה, הוא אמר לבני ישראל לצפות לחזרתו בתוך ארבעים יום. אך בני ישראל טעו בחשבון במספר שעות, ובעזרת השטן וכן ה[[ערב רב]] שעלה איתם ממצרים הם עשו את [[עגל הזהב]]. אהרן, אחיו של משה, שהיה [[הכהן הגדול]] באותה עת, הסכים להשתתף עימם בהכנת העגל, מתוך [[מחשבה]] שיצליח להביא לדחייה של מספר שעות ובכך לעצור אותם עד לירידתו של משה מההר. לעומת הגברים, הנשים לא השתתפו ביצירת העגל, וכן לא בתרומה של [[זהב]] ותכשיטים עבורו. לבסוף משה ירד מן ההר וראה את המצב הנורא ושבר את הלוחות. לאחר מכן החל משה להתחנן לה' שיסלח לעם למרות חטאם, ואכן ה' קיבל את תפילתו, אך החליט שאת הדרך לארץ המובטחת הם יעשו בהדרתו של [[מלאך]] ולא על ידי ה' - כפי שהיה עד כה. | *'''שני''' - התורה חוזרת לספר את המשך ההתרחשויות מ[[פרשת יתרו]], כאשר משה רבינו עלה להר סיני לקבל את התורה, הוא אמר לבני ישראל לצפות לחזרתו בתוך ארבעים יום. אך בני ישראל טעו בחשבון במספר שעות, ובעזרת השטן וכן ה[[ערב רב]] שעלה איתם ממצרים הם עשו את [[עגל הזהב]]. אהרן, אחיו של משה, שהיה [[הכהן הגדול]] באותה עת, הסכים להשתתף עימם בהכנת העגל, מתוך [[מחשבה]] שיצליח להביא לדחייה של מספר שעות ובכך לעצור אותם עד לירידתו של משה מההר. לעומת הגברים, הנשים לא השתתפו ביצירת העגל, וכן לא בתרומה של [[זהב]] ותכשיטים עבורו. לבסוף משה ירד מן ההר וראה את המצב הנורא ושבר את הלוחות. לאחר מכן החל משה להתחנן לה' שיסלח לעם למרות חטאם, ואכן ה' קיבל את תפילתו, אך החליט שאת הדרך לארץ המובטחת הם יעשו בהדרתו של [[מלאך]] ולא על ידי ה' - כפי שהיה עד כה. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2333 פרשת כי תשא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2333 פרשת כי תשא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1525 קריאת התורה של פרשת כי תשא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1525 קריאת התורה של פרשת כי תשא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]] | ||
[[קטגוריה:חומש שמות|9]] | [[קטגוריה:חומש שמות|9]] | ||
גרסה מ־16:36, 29 ביוני 2021
פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בספר שמות (מפרק ל' פסוק י"א עד פרק ל"ד פסוק ל"ה).
הפרשה בקצרה
הקדמה: בפרשת יתרו, עלה משה רבינו להר סיני לקבל את התורה עבור עם ישראל. בפרשתנו חוזרת התורה לאותה תקופה, כאשר הסתיים הזמן של משה בהר סיני. ראשית, התורה מצווה אותנו במספר מצוות נוסף הקשורות למשכן, ולאחר מכן מספרת לנו על ההתרחשויות בירידתו של משה מההר.
- ראשון - ה' מצווה את משה לספור את בני ישראל על ידי שיאסוף מהם תרומה של מחצית השקל עבור כל אדם. התורה אומרת "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ורש"י מסביר שעל ידי שספרו את המטבעות במקום לספור את האנשים, הם לא נפגעו מעין הרע. ה' מצווה את משה להכין כיור נחושת על מנת שבו ישתמשו הכהנים בבית המקדש לרחוץ את ידיהם ורגליהם לפני שהם מתחילים את העבודה במשכן או במקדש. ה' נותן למשה הוראות כיצד להכין את שמן המשחה עם מספר תבלינים, על מנת למשוח חפצים מסויימים שהיו במשכן, וכן את אהרן ואת בניו. המתכון לשמן המשחה מעולם לא שוכפל או שנעשה בו שימוש לדבר אחר שלא כדין. כך נותן ה' גם את המתכון להכנת הקטורת שהוקטרה במשכן וגם כאן נאסר להכין קטורת שכזו לכל שימוש אחר. ה' ממנה את בצלאל בן אורי להיות אחראי על הכנת כלי המשכן, ומעניק לו רוח חכמה, הבנה ודעת. ה' גם ממנה את אהליאב להיות עוזרו של בצלאל. בסוף אומר ה' לבני ישראל לשמור על השבת. ה' מכנה את השבת "אות" (סימן) בינו ובין בני ישראל.
- שני - התורה חוזרת לספר את המשך ההתרחשויות מפרשת יתרו, כאשר משה רבינו עלה להר סיני לקבל את התורה, הוא אמר לבני ישראל לצפות לחזרתו בתוך ארבעים יום. אך בני ישראל טעו בחשבון במספר שעות, ובעזרת השטן וכן הערב רב שעלה איתם ממצרים הם עשו את עגל הזהב. אהרן, אחיו של משה, שהיה הכהן הגדול באותה עת, הסכים להשתתף עימם בהכנת העגל, מתוך מחשבה שיצליח להביא לדחייה של מספר שעות ובכך לעצור אותם עד לירידתו של משה מההר. לעומת הגברים, הנשים לא השתתפו ביצירת העגל, וכן לא בתרומה של זהב ותכשיטים עבורו. לבסוף משה ירד מן ההר וראה את המצב הנורא ושבר את הלוחות. לאחר מכן החל משה להתחנן לה' שיסלח לעם למרות חטאם, ואכן ה' קיבל את תפילתו, אך החליט שאת הדרך לארץ המובטחת הם יעשו בהדרתו של מלאך ולא על ידי ה' - כפי שהיה עד כה.
- שלישי - משה מבקש מה' לבדוק מחדש את ההחלטה שהמלאך יוביל את העם. ה' אכן נענה לבקשתו ולבסוף מסכים להוביל את העם בעצמו כפי שהיה בעבר.
- רביעי - משה אומר לקב"ה שאם הוא מוצא חן בעיניו, הוא מבקש לראות את כבודו של ה'. ה' אכן מסכים לך, אך מגביל זאת. ה' מראה למשה רק את אחוריו ולא את פניו, כיון שלא ניתן לראות את פניו של הקב"ה ולהישאר בחיים. רש"י אומר שה"אחור" שמשה ראה היה קשר התפילין שכביכול מניח הקב"ה.
- חמישי- ה' אומר למשה לחצוב שני לוחות חדשות, מאבן ספיר יקרה שהייתה בתוך אהלו של משה. ה' אומר שהוא יכתוב על הלוחות את הדברים שהיו על הלוחות הראשות שמשה שבר. משה עולה שוב להר סיני בבוקר וה' נראה בענן, אז אמר משה את י"ג מדות הרחמים, אותה תפילה לבקשת סליחה שאנו אומרים מידי בוקר בתפילת שחרית ופעמים רבות בתפילת יום הכיפורים.
- שישי - התורה ממשיכה לתאר את השיחה בין הקב"ה למשה רבינו על הר סיני. ה' אומר שהוא יעשה נפלאות לעם ישראל ויבריח את האומות מארץ כנען מפניהם. ה' מצווה להשמיד את המזבחות של עבודת האלילים של עמים אלו, ולא לכרות איתם ברית של שלום. ה' נותן סדרה נוספת של מצוות הכוללות בין היתר לא לאכול חמץ בפסח, ולערוך פדיון הבן לכל בן בכור. כמו כן המצוות לא לעבוד בשבת, לשמור את חג השבועות וכן לא לבשל בשר וחלב יחד.
- שביעי - ה' אומר למשה לכתוב את כל המצוות האלו בתורה שבכתב. רש"י מציין כי נאסר על משה לכתוב את הפירושים ששמע הנכללים בתורה שבעל פה. משה היה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בלי שאכל או שתה. כאשר משה ירד מן ההר קרן אור פניו באופן מוחשי ביותר, ואהרן ושאר העם פחדו לגשת אליו. לכן לבש משה מסיכה על פניו כדי שהעם יוכלו לגשת לדבר איתו, והסיר את המסיכה רק כאשר ניגש לדבר עם ה'. משה לימד את בני ישראל את המצוות והחוקים של התורה כפי שקיבלם בהר סיני.
בתורת החסידות
בתורת מנחם[1] מביאים שבתניא[2] כותב אדמו"ר הזקן בנוגע לי"ג מדות הרחמים: "ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים וכמ"ש נושא עון ופשע ונקה". ולכאורה צ"ע, הרי בכתוב נאמר "עון ופשע וחטאה ונקה", ומדוע משמיט תיבת "וחטאה"? ויש לבאר בפשטות: אדמו"ר הזקן בא לבאר גודל מעלת י"ג מדות הרחמים, ש"מנקים כל הפגמים", גם הפגמים דזדונות, שאין קרבן מועיל לכפר עליהם, ורק י"ג מדות הרחמים שמתעוררים על ידי התשובה הם הפועלים כפרה אפילו על הזדונות. ועל פי זה מובן מה שהשמיט "וחטאה" כי "חטא" היינו שוגג, והשוגג הרי מתכפר על ידי קרבנות, ולא נצרך בזה לכפרת הי"ג מדות דווקא. ומה שבכתוב נאמר "וחטאה" יש לומר שהוא מפני סיום הכתוב "ונקה לא ינקה", ש"רבותינו דרשו" פירושו ש"מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינם שבים"[3]. ולכן הזכיר הכתוב "וחטאה" כדי להורות שגם על "חטאה" – שוגג – אינו מנקה לשאינם שבים, וגם על שוגג צריך תשובה. וק"ל.
קישורים חיצונים
- טקסט פרשת כי תשא עם פירוש רש"י -
- פרשת כי תשא בקצרה לילדים -
- קריאת התורה של פרשת כי תשא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
הערות שוליים
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |