תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| שורה 18: |
שורה 18: |
| *'''שביעי''' - משה קיבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן קיבלו את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בנו גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. | | *'''שביעי''' - משה קיבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן קיבלו את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בנו גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. |
|
| |
|
| ==בתורת החסידות==
| |
| בפרשת גבולות הארץ נראה דבר פלא
| |
| בפרש"י, שברוב הפעמים לא נקט לשון "גבול",
| |
| כלשון המקרא פעמים רבות בפרשה זו, אלא לשון
| |
| "מצר". וצריך עיון למה שינה [[רש"י]] כך?
| |
| [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"ח עמ' 124}}
| |
| שידועים דברי השל"ה הק'{{הערה|חלק תושב"כ ר"פ וישב}}
| |
| שפרשיות התורה שייכות לזמן שחלות בהן, וכפי
| |
| שמבאר בארוכה{{הערה|בחלק תושב"כ בדרוש לפרשיות מטות
| |
| מסעי ודברים}} הקשר דפרשיות מטות מסעי ודברים
| |
| לבין המצרים{{הערה|שלעולם חלות פרשיות אלו בבין
| |
| המצרים}}. ויש לומר, שזהו הרמז בזה שנקט רש"י
| |
| לשון "מצר" במקום לשון "גבול" - לרמז על הזמן
| |
| שקורין פרשה זו, בזמן ד"בין המצרים".
| |
| והקשר בין "מצרני הארץ" לימי בין המצרים
| |
| הוא, כי זה שיכול להיות ענין של "בין המצרים"
| |
| – חורבן וגלות ר"ל - שרשו בכך שיש מצר וגבול
| |
| לקדושת הארץ, דרק כאשר קדושת ארץ ישראל אינה
| |
| בהתפשטות כדבעי, אלא היא מוגבלת ובתוך
| |
| מצר, אז יש נתינת מקום לענין של "בין המצרים"
| |
| כפשוטו, אך כאשר קדושת ארץ ישראל היא
| |
| בשלימות ללא הגבלות, אזי מתפשטת קדושה זו
| |
| בכל העולם ואין מקום לגלות.
| |
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |
| *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=292 רעיונות לפרשת מטות] - {{חב"ד בישראל}} | | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=292 רעיונות לפרשת מטות] - {{חב"ד בישראל}} |