רמב"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:י.jpg| | {{חז"ל | ||
|שם=הרמב"ן | |||
|תמונה=[[קובץ:י.jpg|250px]] | |||
|רבותיו=[[רשב"א]] | |||
|תאריך לידה=ד'תתקנ"ה | |||
|תאריך פטירה=[[י"א ניסן]] ה'ל | |||
}} | |||
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]] | [[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]] | ||
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]]. | רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]]. | ||
| שורה 6: | שורה 12: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
[[הרבי]] מבאר שתקופותו של [[הרמב"ן]] הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }} | |||
[[ | ב[[חב"ד]] קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{מקור}} | ||
[[הבעל שם טוב]], מביא בשם [הרמב"ן]] {{הערה|ככול הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}. | |||
*הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}. | *הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}. | ||
*(מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ו[[אהבה]] בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']... | *(מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ו[[אהבה]] בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']... | ||
גרסה מ־10:07, 16 בדצמבר 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| הרמב"ן | |
|---|---|
| קובץ:י.jpg | |
| רבותיו | רשב"א |
רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.
תולדות חיים
בתורת רבותינו נשיאנו
הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.[1]
בחב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{מקור}}
הבעל שם טוב, מביא בשם [הרמב"ן]] [2] שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.[3].
- הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].[4].
- (מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ואהבה בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']...
- <בשם> הרמב"ן ולא תגעל נפשי אתכם ... לקשר ראיה ושמיעה והילוך הגשמי ברוחני כו'.
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן[5]: "מורנו הבעל שם טוב איז דער גייסטיגער יורש פון דעם אַלעמען באַוואוסטען עין טוב און אוהב ישראל, דער רמב"ן – ר' משה בן נחמן – וואָס געפינט אַ טרייסט וואָרט צו די ליידענדע אידען אין זיין צייט, ווען עס האָט געבושעוועט די גזירת השמד, און האָט אויסגעשטרעקט אַ טרייסט האַנט צו די אנוסים, און האָט זיי צוריק געבראַכט אין אידישען לאַגער".
ייתכן שכוונתו לדברים הידועים של הרמב"ן באגרתו הודות החובה לדון לכף זכות כל יהודי.
הערות שוליים
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז.
- ↑ ככול הנראה מגן עדן
- ↑ http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]
- ↑ כתר שם טוב עמ' פז ב
- ↑ מובא בכתר שם טוב
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |