לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח

לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח הינה סדרה בת 5 כרכים (וחוברת הוספות) בהם לוקטו שיחות הרבי בענייני גאולה ומשיח מתוך סדרת הלקוטי שיחות. הסדרה יצאה לאור על ידי הוועד להפצת שיחות.

בתוך כלל ספרות הגאולה, תופסת מקום מרכזי תורתו של הגואל בעצמו, כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח. תורתו בענין זה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. סוגיות, מושגים והלכות סבוכות בעניני הגאולה מוארים בתורת הרבי. חלקים רבים בתורת הגאולה הפכו מ"דברים הסתומים" לדברים בהירים כשולחן ערוך ומוכן לכל.

במשך השנים, יצאו לאור כמה וכמה ספרים וליקוטים מתוך תורת כ"ק אדמו"ר שליט"א בעניני גאולה ומשיח - באופנים שונים של עריכה וליקוט.

בהתאם לכל הנ"ל, החל ה"ועד להפצת שיחות" במלאכת איסוף שיחות הקשורות לעניני גאולה ומשיח, מתוך סדרת ה"לקוטי שיחות". באותה תקופה, בקיץ תנש"א ובחורף תשנ"ב, יצאו לאור ב' חוברות של "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח", כאשר בקשר לחוברת הב' מורה הרבי שיכניסו בה גם מהשיחות של הזמן האחרון, תקופת ההדפסה.

?עד מתי יהיה זה לנו למוקש תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב

שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.

ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.

לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.

קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.

זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.

שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.

מתכונת הסדרה

כדי לתת מענה רחב ומושלם לצורך החשוב בלימוד מסודר של ענינים אלה, הוחלט על הוצאה לאור של סדרת ספרים במתכונת הבאה:

א. הסדרה כוללת את השיחות המוגהות בעניני גאולה ומשיח, כפי שנדפסו בסדרת לקוטי שיחות וספר השיחות (אדמו"ר שליט"א). ובכך הופכת למעשה לסדרה המקיפה ביותר בעניני משיח וגאולה.

השיחות שב"לקוטי שיחות" נערכו והוגהו מלכתחילה על-מנת להפיצן בקרב חוגים רחבים. כמו כן השיחות שבספר השיחות אף הן נועדו במקורן לפרסום בעיתונים, ובכך מרכזת סדרה זו את כל הענינים המיועדים ברמתם וסגנונם להפצה ברבים.

בסדרה זו לא נכללו השיחות הבלתי מוגהות, ענינים ממאמרים של כ"ק אדמו"ר מה"מ ואגרות קודש שלו. כמו כן לא נכנסו בסדרה זו קטעים או הערות בודדות וכיו"ב.

ב. כשם שבסדרת "לקוטי שיחות" עצמה נסדרו השיחות על פי פרשיות השבוע, בהקשרם או בזמן אמירתם, וכך ניתנת אפשריות "לחיות עם הזמן" של פרשת השבוע עם תורתו של נשיא הדור - כמו כן, סדרה זו בנויה באופן הנ"ל, והשיחות מופיעות בה על פי הקשרם לפרשת השבוע.

ג. על מנת להשביע את רצון הלומדים בעיון, המעונינים לקבל תמונה מקפת וכוללת על שיטתו של כ"ק אדמו"ר מה"מ בתחום מסויים - בא בנפרד מפתח השיחות לפי נושאים, בו סודרו כל השיחות בהתאם לנושאיהם המרכזיים, ומקורן בפנים הספר. המפתח הודפס בסוף כרך ה' על ספר דברים.

ד. על מנת לשמור על סדר הרצאת הדברים וקישור הענינים, המוסיף רבות להבנת הענין כולו - הובאו השיחות בשלימותן, אף שפעמים אין השיחה כולה עוסקת מפורשות בעניני הגאולה.

במקרים בודדים בלבד - בעיקר בשיחות שנלקטו מספרי השיחות - שחלק השיחה בעניני משיח אינו קשור באופן ישיר וגלוי לשאר חלקי השיחה - הוכנסו רק החלקים העוסקים באופן ישיר בעניני גאולה ומשיח.

אופן העריכה:

1. על מנת להקל על הלומד, מופיעות כל השיחות במתכונת אחידה, בלשון הקודש. השיחות שההוצאו לאור במקורן באידית, תורגמו בסדרה זו. מלבד זאת, לא עברו השיחות כל עיבוד לשוני, והן מופיעות כבמקורן ב"לקוטי שיחות" ו"ספר השיחות".

2. תחת שם הסדרה אליה שייכת השיחה, מופיעה כותרת המתארת את תוכן הענין בתורת הגאולה עליו סובבת השיחה.

3. מתוך השיחות העוסקות בעניני בית המקדש, - נכנסו, בדרך כלל, רק אלה הנוגעות לבית המקדש השלישי. שאר השיחות העוסקות בעניני בית המקדש בכלל - נלקטו בספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם".

4. מקור כל שיחה, וזמן אמירתה צוין בתחילת כל שיחה. כמו כן צוין באם תורגמה ללשון הקודש.

חשיבות הסדרה

חשיבות מיוחדת לסדרה זו אפשר ללמוד מכך שבג' שבט תשנ"ב, מסר כ"ק אדמו"ר מה"מ את הגהותיו לקונטרס השני בעניני גאולה ומשיח (למרות שגליונות ההגהה ניתנו לכ"ק אדמו"ר מה"מ כבר בקיץ תנש"א).

כמה שעות לאחר מסירת ההגהות לקונטרס דיבר כ"ק אדמו"ר מה"מ (בשיחת ג' שבט תשנ"ב) אודות השלמת המניעה בעניין הדיבור של נשיא הדור על ידי הוספה בלימוד בדיבור בתורתו של נשיא הדור, הן לעצמו והן לזולת.

מכך עולה החשיבות לסדרה שלפנינו, הנותנת את האפשרות להוסיף בלימוד תורתו של נשיא דורנו בדיבור, דבר המדגיש את גודל התשוקה והגעגועים לשמוע תורה חדשה מפיו תיכף ומיד ממש.