לדלג לתוכן

הושענות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] שנת [[תשע"ח]]]]
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]].
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].


שורה 19: שורה 21:


===מנהגי הרבי===
===מנהגי הרבי===
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]]}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]]}}.

גרסה מ־09:22, 9 באוקטובר 2020

הושענות ב770 (תשע"ח)
הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.
הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו הלולב והאתרוג (תשנ"ב)

.

הושענות הוא מנהג להקיף את הבימה עם ארבעת המינים כל יום במשך חג הסוכות, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.

בבית המקדש

היו כל יום הולכין וכורתים עצי ערבה גבוההים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"[1]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.

בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

מנהגים

מנהגי חב"ד

  • מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות[2]. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.
  • בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
  • מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שהשליח ציבור מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
  • מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות ת[3].
  • כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
  • נוהגים לשיר את הניגון הושיעה את עמך, בסוף ההושענות.

מנהגי הרבי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה סוכה ד. ה.
  2. ^ סידור אדמו"ר הזקן
  3. ^ ספר המנהגים
  4. ^ 1 2 3 מעשה מלך