אלחנן דב מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי") |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ===אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בשנת [[תרפ"א]] מונה על | בשנת [[תרפ"א]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]]. | ||
בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. | בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־08:48, 6 בספטמבר 2020
הרב אלחנן דב בער מרוזוב (המכונה "חוני'ע", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "אד"ם") (תרל"ח-תרצ"ח) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.
תולדות חיים
ר' חאניע נולד בה' כסלו תרל"ח בעייר צ'ארקס להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת החסידים אך היו יראי שמים. ידוע שאביו היה מלמד.
הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר מינסק שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.
על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת תרנ"ז פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה לרבי הרש"ב לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של אדמו"ר הריי"צ שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר, ר' אלחנן שהה שם במשך חודש תשרי, מנהגיה של חסידות חב"ד הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו המאמרים. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי הנגלה והחסידות.
לאחר חודש תשרי תרס"ג לערך, הבחין אדמו"ר הרש"ב בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו".
בי"ט כסלו תרס"ח מונה ר' אלחנן למשגיח על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של אדמו"ר הרש"ב. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"[1]. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.
בשנת תרע"ד נשלחו הוא ור' שילם קוראטין להאדיטש - לציון אדמו"ר הזקן כשלוחי כל אנ"ש והתמימים במסגרת אורח לצדיק.
לאחר חתונתו
ר' חאניע נשא את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'[2], ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ברשימות הרב"ש מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר ליובאוויטש לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה בניו יורק בתשמ"ז, קרוב לגיל מאה.
בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית סטערנה שרה הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.
מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי ספר הניגונים, ומפיהם נרשמו: ניגון צאינה וראינה, ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן), ניגון קול דודי דופק בנוסח מיוחד, ועוד.
במשך שנים מסר שיעור בגמרא לבעלי-בתים בליובאוויטש, וזכה לברכות ועידודים מרבותינו נשיאנו על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' אברהם סנדר נמצוב. לפרנסתו שימש כיצרן טליתות בליובאוויטש.
הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע.
בין השנים תרע"ח - תרפ"ג גר עם רבותינו ברוסטוב וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם בתומכי תמימים קרמנצ'וג ומוסר שיעורים.
אצל אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרפ"א מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב יחזקאל פייגין לממונה על דמי מעמד מטעם קופת רבינו. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי בברית המועצות וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש המחתרת החסידית ברוסיה, בראש תומכי תמימים ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת תפארת בחורים לנינגרד.
בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן לניגון פ"ט בספר הניגונים.
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
מאסרו הראשון
באדר ראשון תרפ"ז באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף חודש אב או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש בסיביר.
באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח למוסקבה שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ללנינגרד.
מאסרו השני ופטירתו
בחורף תרח"צ האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, ליל עשרת הרוגי מלכות, לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, ובשבת קודש ח' ניסן תרצ"ח הרגו אותו עצמו ביריות.
ידוע[3] שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של הקב"ה עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.
תמונותיו
לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.
משפחתו
גיסו:
- הרב אברהם דוד פוזנר, משפיע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומהחוזרים של אדמו"ר הרש"ב.
ילדיו:
מנישאיו הראשונים
- ר' דוד לייב מרוזוב - התגורר במונטריאול עד לפטירתו בתשכ"ח.
- ר' שמואל מרוזוב - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.
- ר' פנחס מרוזוב - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש"ד.
- הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.
- הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.
מנישואיו השניים
- צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.
- ר' מענדל מרוזוב - התגורר בשכונת קראון הייטס, וכיהן כמשפיע בישיבת אהלי תורה נפטר א' שבט תשע"ח.
- ר' יוסף משה מרוזוב - קראון הייטס נפטר בשנת תשע"א
- ר' שלום מרוזוב - קראון הייטס נפטר בשנת תשס"ו.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- האד"ם - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו
הערות שוליים
- ↑ מפי ר' פרץ מוצ'קין
- ↑ אחותו של אברהם דוד פוזנר, מבחירי התמימים דישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מהחוזרים של תורת אדמו"ר הרש"ב, ומשפיע בישיבה.
- ↑ על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.