שכחה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==דברים הגורמים שכחה== | ==דברים הגורמים שכחה== | ||
*לימוד תורה בלחש {{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז}} | *לימוד תורה בלחש {{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז}}. | ||
*לבישת שני מלבושים בבת אחת {{הערה|שולחן ערוך אדה"ז ב ג}} | *לבישת שני מלבושים בבת אחת {{הערה|שולחן ערוך אדה"ז ב ג}}. | ||
*לנגב את ידיו במלבושו אחר [[נטילת ידים]] {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח}} | *לנגב את ידיו במלבושו אחר [[נטילת ידים]] {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח}}. | ||
*גזיזת [[צפורניים]] שלא כפי הסדר המופיע בהלכה {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג}} | *גזיזת [[צפורניים]] שלא כפי הסדר המופיע בהלכה {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג}}. | ||
*קריאת כתב בולט שעל גב המצבה{{הערה|קיצור שולחן ערוך קכח יג}} | *קריאת כתב בולט שעל גב המצבה{{הערה|קיצור שולחן ערוך קכח יג}}. | ||
*אכילת [[לב]] [[בהמה]] או [[עוף]]{{הערה|שם=לבט|קיצור שולחן ערוך לב ט}} | *אכילת [[לב]] [[בהמה]] או [[עוף]]{{הערה|שם=לבט|קיצור שולחן ערוך לב ט}}. | ||
*אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר{{הערה|שם=לבט}} | *אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר{{הערה|שם=לבט}}. | ||
*החלפת נעל [[שמאל]] בשל [[ימין]], ותפירת בגד שלבוש בו{{הערה|כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א}} | *החלפת נעל [[שמאל]] בשל [[ימין]], ותפירת בגד שלבוש בו{{הערה|כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א}}. | ||
*השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד{{הערה|קיצור שו"ע כז ד}}. | *השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד{{הערה|קיצור שו"ע כז ד}}. | ||
==השוכח דבר שלמד== | |||
===מחמת עצלות=== | |||
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=גח|אבות ג ח}} {{ציטוטון|כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו}}, וגם עובר ב[[איסור]] לאו מן ה[[תורה]]{{הערה|שם=צטב|מנחות צט ב}}, שנאמר{{הערה|דברים ד ט}} {{ציטוטון|פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך}} (ו"פן" הוא לשון לאו{{הערה|עירובין צו א}}) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק ל[[עשרת הדברות]], כי אם, לכל התורה כולה. | |||
גם כיום {{הערה|שם=בד|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד}} שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. [[מצווה]] של התורה היא [[נצחיות התורה|נצחית]]. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור. | |||
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם [[גלות]] לבניו{{הערה|סנהדרין צט א}}. | |||
===מחמת אונס=== | |||
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו אך אם שכח כי היה קשה לו להבין{{הערה|שם=גח|}} או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו{{הערה|שם=צטב|}} אינו מתחייב בנפשו. | |||
===שכחן גדול=== | |||
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח}}, אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר{{הערה|אבות ב טז}} {{ציטוטון|לא עליך המלאכה לגמור}}, והיו תלמידים{{הערה|ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג}} רבים בתקופת ה[[גמרא]] שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות. | |||
==עצות לשכחה== | ==עצות לשכחה== | ||
גרסה מ־03:49, 9 באוגוסט 2020
שכחה היא אי זכרון של הלימוד. זה יכול לקרות מחוסר חזרת החומר, מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ההלכה משום ש"קשה לשכחה".
דברים הגורמים שכחה
- לימוד תורה בלחש [1].
- לבישת שני מלבושים בבת אחת [2].
- לנגב את ידיו במלבושו אחר נטילת ידים [3].
- גזיזת צפורניים שלא כפי הסדר המופיע בהלכה [4].
- קריאת כתב בולט שעל גב המצבה[5].
- אכילת לב בהמה או עוף[6].
- אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר[6].
- החלפת נעל שמאל בשל ימין, ותפירת בגד שלבוש בו[7].
- השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד[8].
השוכח דבר שלמד
מחמת עצלות
אמרו חז"ל[9] "כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו", וגם עובר באיסור לאו מן התורה[10], שנאמר[11] "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך" (ו"פן" הוא לשון לאו[12]) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק לעשרת הדברות, כי אם, לכל התורה כולה.
גם כיום [13] שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. מצווה של התורה היא נצחית. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור.
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם גלות לבניו[14].
מחמת אונס
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו אך אם שכח כי היה קשה לו להבין[9] או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו[10] אינו מתחייב בנפשו.
שכחן גדול
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה[15], אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר[16] "לא עליך המלאכה לגמור", והיו תלמידים[17] רבים בתקופת הגמרא שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות.
עצות לשכחה
- זהירות במקוה טהרה (טבילת עזרא)[18]
- אמירת אחר התפילה שיעור תהילים יומי כפי שנחלק לימי החודש[18]
- נתינת צדקה קודם תפילת שחרית בימות החול[18]
- קביעת לימוד בפנימיות התורה שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון[18]
- לימוד בקול רם
- לימוד בבית כנסת
צדיקים ששכחו תלמודם
- יוסף הצדיק שכח תלמודו במצרים[19]. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.
- רב יוסף שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ואביי היה מזכיר לו.
- אבימי שכח תלמודו מחולי ורב חסדא היה מזכיר לו.
- רבי זירא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח את התלמוד בבלי וללמוד את התלמוד ירושלמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז ב ג
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג
- ↑ קיצור שולחן ערוך קכח יג
- ↑ 6.0 6.1 קיצור שולחן ערוך לב ט
- ↑ כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א
- ↑ קיצור שו"ע כז ד
- ↑ 9.0 9.1 אבות ג ח
- ↑ 10.0 10.1 מנחות צט ב
- ↑ דברים ד ט
- ↑ עירובין צו א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד
- ↑ סנהדרין צט א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח
- ↑ אבות ב טז
- ↑ ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג
- ↑ 18.0 18.1 18.2 18.3 ע"פ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה
- ↑ בראשית רבה ע"ט ה