חסידות חב"ד - ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ||
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]. | לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. | ||
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי | ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־16:16, 18 באוגוסט 2020
חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד, שנוסדה בעת התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, והתקיימה שלושה דורות.
היסטוריה
החסידות נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק, בערך בשנת תרכ"ט[1], שלוש שנים אחרי הסתלקות אביו, בעיר ליאדי, על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי)[2].
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן), ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.
בד' בטבת תר"מ נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי לוי יצחק מסיראטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין[3].
בכ' באייר עת"ר הסתלק האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון ומנוחתו כבוד בליאדי[3].
לקריאה נוספת
- הרב עמרם בלוי, בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי, היכל הבעש"ט, גליון י"ח.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בכתב העת 'האסיף', ורשה תקמ"ט, מופיע התאריך אב תרכ"ח.
- ↑ בית רבי חלק ג' פרק ח'
- ↑ 3.0 3.1 לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |