רבי יעקב בן משה מולין

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (המהרי"ל. נקרא גם מהר"י סגל; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - כ"ב אלול ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, פוסק מפורסם בתקופת הראשונים באשכנז שרבים מפסקי ההלכה והמנהגים ביהדות אשכנז מיוסדים עליו.

תולדות חיים

נולד במגנצא בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה.

כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, והתחתן עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.

תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.

המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי התפילות ובית הכנסת מיוחסים אליו.

הוא נחשב כאחד מן הראשונים. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי בש"ס ופוסקים, מקובל גדול ונורא. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה אב"ץ בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו".

רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה".

נפטר בכ"א באלול קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר בוורמייזא.

הקשר לחב"ד

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שהרב דורש בהלכות פסח בשבת הגדול ובהלכות חג הסוכות בשבת שובה - מקורו במנהגו של המהרי"ל. כמו כן אדמו"ר הצמח צדק דן בדבריו בספר שאלות ותשובות שלו.

בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב חסידי חב"ד, זהו מנהג הרקיקה ב'עלינו לשבח', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא". ואכן רבים ממנהגי חב"ד מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו.

אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שבקריאת המגילה מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", מכיון שזהו עיקר הנס. הרבי הריי"צ מביא זאת בתחילת המאמר "בלילה ההוא" ת"ש, ומבאר זאת. הרבי גם הוא מבאר את העניין במאמרי חג הפורים המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ.

הרבי מביא בשמו פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם ראש השנה. באחת מהאגרות כותב הרבי:

"לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו בראשוני מחוקקי המנהגים מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. ."

כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - שנשתנו הטבעים ואסור לנסות בעניין.

הביטוי "מנהג אבותינו תורה" אותו מצטט הרבי פעמים רבות, מקורו, בין השאר מהמהרי"ל.

באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש בשבת הגדול, אמר הרבי: "המנהג נדפס גם בספר מנהגי מהרי"ל, שבו רשם אחד מתלמידיו את כל המנהגים שהיה המהרי"ל נוהג. בסוף הספר ישנם כמה דרשות מהמהרי"ל (וגם הן רשימת התלמידים, כפי שניכר שאינן לשונו ממש אלא ענינים בלבד). ובאחת מהדרשות שהי' דורש בשבת שובה ישנו "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אַ געשמאַקער וואָרט", שברצוני לחזור עליו עתה". בדרשה שהביא הרבי מבאר המהרי"ל את מאמר חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך" - שהסיבה לכך שצריך למהר לשוב בתשובה היא מצד האמונה והתקוה לביאת המשיח.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספריו

• שו"ת מהרי"ל.
• מנהגי מהרי"ל.

רבותיו

• רבי שלום מוינה (שהיה גם רבו של רבי אייזיק מטירנא, בעל "ספר המנהגים").
• חותנו, רבי משה הכהן ניימארק מוירמנא.
• רבי אברהם קלויזנר.
• אחיו, רבי גדליהו.

מתלמידיו בישיבתו

• רבינו יעקב וייל, בעל שו"ת מהרי"ו.
• אחיו הצעיר, רבי שמעון וייל.

קישורים חיצוניים

• ספר מהרי"ל באתר היברו בוקס
• הרב יקותיאל גרינוואלד, מהרי"ל וזמנו
• מנחם ברונפמן, על גדולי חכמי אשכנז בתקופת המגיפה השחורה - באתר