רמב"ן – הבדלי גרסאות

*והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. שמעתי מ[[הבעש"ט|מורי]] בשם הרמב"ן, שצוה לבנו, אם יסתפק לך באיזה דבר [מצוה] איך לעשותו כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן, או שיש לך ספק אם הוא מצוה או לאו ואם יש לעשותו או למנוע ממנו, <והדבר שיש לאדם הנאה ממנו יכוין למצוא ראי' להתיר האסור, ע"כ> אז תראה קודם כל לסלק מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך, ואח"כ תראה לצדד לכאן ולכאן, אז השי"ת יודיעך האמת ותלך לבטח, [ודפח"ח]. . .

<וז"ש> [ובזה יובן] והדבר אשר יקשה מכם, [ר"ל הדבר אשר יקשה] שאינכם יודעים איך לעשותו או למנוע [כלל, אם הוא מצוה או לאו], הספק נולד מכם, שיש בו הנאתכם, [כמו לך לכם להנאתכם], מה שאין כן אם תסלקו מהדבר הנאתכם [וכבודכם] ותקרבון אלי, [שהוא יותר פנימי מן לי], והכוונה שיהיה [רק] לשם שמים בלי שום פניה והנאה, אז ושמעתיו, <אתן לו הבנה> איך יתנהג, וק"ל.

*הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}.

*(מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ו[[אהבה]] בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']...