דוד משה ליברמן

הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

הרב דוד משה ליברמן הוא רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

קורות חייו

הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.

הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').

כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).

באדר תש"ו הגיע לארה"ב שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' אהרן קוטלר של התיידד עם ר' שלמה קרליבך. ששמר איתו קשר כל השנים.

באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב יצחק הוטנר.

וכן עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך, שהיה תלמיד ב-770.

ומאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

בטבת תשי"א נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק.

במהלך השואה

עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו לצרפת. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.

שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארה"ב.

בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).

בשנת תש"ב לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, שלטון וושי שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..

אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.

כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב שניאור זלמן שניאורסון. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.

הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש.

היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.

הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.

לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).

לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.

כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.

במחיצת אדמו"ר הריי"צ

הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'.

זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער".

פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.

חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.

בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.

בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770.

בתש"ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ שהורה לו לנסוע לשיקגו לקהילת "בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י).

היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.

במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.

במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.

הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.

בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...).

מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.

הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל"ידין ידין" מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן" (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן].

על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.

הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ, שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת "תורה ומסורה".

רבנותו

בתש"ט קיבל סמיכה. מהרב משה פיינשטיין הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב ישראל גוסטמן.

לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו,

אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.

בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.

בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה..

משפחתו

• רעייתו הרבנית חיה בת - הרב החסיד יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג.

• בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
• חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
• חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
• בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
• חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
• חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
• חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל

קישורים חיצוניים

• ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
• בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל]