מ החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]]
[[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]]
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]]
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]]
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד.
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]].


מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים.
מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת ה[[נגלה]], כפי שכותב עליו ה[[חיד"א]]{{מקור}} שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת ה[[קבלה]], ובמידה מסויימת בולט בשימושו בחכמה זו גם כלפי שאר הראשונים.


הרמב"ן היה רופא, וטעם הדבר מבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח']].
== דרגתו הנפלאה ==


== דרגתו הנפלאה ==
[[הרבי]] מבאר את גדלותו לפי התקופה שחי בה:


איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
נכתב ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.


[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.