בר מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:51, 2 ביולי 2018

בר מצווה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות.

במשנת החסידות

על^[1] הפסוק^[2] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר^[3], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"^[4] נמשכה בו נשמה קדושה.

מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך^[5], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"^[6], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות^[7].

ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש^[8].

עליה לתורה

בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או שבת האופרוף^[9].

על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן^[10], הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד^[11] "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", באגרות קודש^[12] מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב^[13].

בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"^[14].

התוועדות לכבוד הבר מצוה

מנהגי ליובאוויטש^[15] - אחר תפלה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה^[16].

בר מצווה לעולים

מאז שנת תשנ"ב^[17] מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי כולל חב"ד בארץ הקודש חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.

הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.

שנים רבות נערכה החגיגה באופן פומבי ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובשנים האחרונות נערכת החגיגה באירוע סגור באולם יוקרתי בהשתתפות הצמרת הפוליטית וראשי רבני חב"ד בארץ הקודש.

בר מצווה ליתומים

לאחר מלחמת ששת הימים ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' מחלקה מיוחדת בתוך צעירי אגודת חב"ד, שארגנה כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמה.

בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה^[18]. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.

הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו^[19].

לקריאה נוספת

שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.

קישורים חיצוניים

איחולים לבר מצווה הרבי מאחל לבר מצווה איחולים לחתני בר מצווה במהלך חלוקת דולרים, בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
השינויים בנוסח הברכה של הרבי לחתני בר המצווה - באתר כ"א טבת תשע"ח

הערות שוליים

↑ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
↑ תהלים ב, ז.
↑ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
↑ תהלים קט, ד.
↑ או"ח - סוף מהדו"ב.
↑ זח"ב צד, ב.
↑ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
↑ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
↑ ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.
↑ ראה באריכות בספר התולדות חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.
↑ עמוד 74
↑ ^[^{דרוש מקור]}
↑ ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.
↑ ספר המנהגים עמוד 74.
↑ ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.
↑ כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.
↑ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית ג' חשון תשע"ז.
↑ בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.
↑ נחמה לאחר החורבן

[1] מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.

[2] תהלים ב, ז.

[3] ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.

[4] תהלים קט, ד.

[5] או"ח - סוף מהדו"ב.

[6] זח"ב צד, ב.

[7] במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.

[8] בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.

[9] ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.

[10] ראה באריכות בספר התולדות חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.

[11] עמוד 74

[12] [^{דרוש מקור]}

[13] ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.

[14] ספר המנהגים עמוד 74.

[15] ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.

[16] כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.

[17] מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית ג' חשון תשע"ז.

[18] בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.

[19] נחמה לאחר החורבן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערת שוליים|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שוליים|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}.
-ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ
+ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}.
-נפש חי'. שם טו, ד.}}.
+==עליה לתורה==
+בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]<ref>ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.</ref>.
+על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן<ref>ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.</ref>, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה.
+וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד<ref>עמוד 74</ref> "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש",
+באגרות קודש<ref>{{מקור}}</ref> מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב<ref>ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.</ref>.
+בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"<ref>ספר המנהגים עמוד 74.</ref>.
+==התוועדות לכבוד הבר מצוה==
+מנהגי ליובאוויטש<ref>ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.</ref> - אחר תפלה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה<ref>כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.</ref>.
 ==בר מצווה לעולים==

בר מצווה
מושגים	קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה
ספרים	שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר
אצל רבותינו נשיאנו	בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי

אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי
ילדות ונערות	שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה
תקופת החתונה	שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
כללי	חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון)