חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
(עיצוב)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ]]
[[קובץ:חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|150px|הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ]]
ה[[משפיע]] הרב '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ''' הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" ([[תר"נ]] - [[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]]) כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]].
ה[[משפיע]] הרב '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ''' הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" ([[תר"נ]] - [[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]]) כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]].



גרסה מ־00:50, 19 במאי 2017

הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ

המשפיע הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" (תר"נ - ז' ניסן תרצ"ט) כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.

תולדות חיים

קטע מצוואת הרב שימחוביץ

נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה פוצ'פ בתחילת שנות התר"נ.

בצעירותו למד בישיבת ישיבת חב"ד פוצ'פ אצל הרב יהושע נתן גנעסין ("צבי נטע"). בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים היה חותנו.

בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע הרב שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.

בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב

משפיע

בשנת תרע"ו השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז נישא אליה, ועבר לשצעדרין, שם מונה למשפיע ישיבת תומכי תמימים שצעדרין.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלטר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, הרב יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.

בקיץ תרפ"א נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו בתורת החסידות.

בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בחודש תמוז תרפ"ז נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.

בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.

בי"ד כסלו תרפ"ט השתתף בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא, ושם נצטווה על-ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו משקה לכל תלמידי הישיבה.

בתמוז תרפ"ט, בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כמשפיע בתורת אמת ירושלים.

בעשור השנים בהם כיהן כמשפיע כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות אדמו"ר הריי"צ.

פטירתו

נפטר בדמי ימיו, בז' ניסן תרצ"ט, בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד[1].

תלמידיו

תלמידים רבים היו לו, בניהם:

כתביו

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

הערות שוליים

  1. ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב אברהם פריז לבני משפחתו, אחד היה אברהם עמ' 148)