מרדכי היהודי – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אירן" ב־"איראן"
שורה 52: שורה 52:
הגמרא{{הערה|מנחות סד, ב; סה, א.}} מזהה את האדם שעליו אמרו "פתחיה זה מרדכי", עם מרדכי מזמן מלכי בית חשמונאי הורקנוס ואריסטובלוס, שבחכמתו הרבה הצליח לפענח רמזים חשאיים בנוגע לתבואה שהוחבאה עבור קרבן העומר. [[רש"י]] כותב שזהו אותו מרדכי "שהיה בימי אחשורוש". כיון שמאורע זה אירע בשנת ג'תרצ"ג, קרוב לשלוש מאות שנה לאחר נס פורים, על פי זה יוצא שמרדכי חי למעלה מארבע מאות שנה. אך התוספות כתבו שלא ייתכן שהאריך ימים כל כך, אלא שכל הממונים קראו "מרדכי" על שם מרדכי היהודי שהיה הממונה הראשון.
הגמרא{{הערה|מנחות סד, ב; סה, א.}} מזהה את האדם שעליו אמרו "פתחיה זה מרדכי", עם מרדכי מזמן מלכי בית חשמונאי הורקנוס ואריסטובלוס, שבחכמתו הרבה הצליח לפענח רמזים חשאיים בנוגע לתבואה שהוחבאה עבור קרבן העומר. [[רש"י]] כותב שזהו אותו מרדכי "שהיה בימי אחשורוש". כיון שמאורע זה אירע בשנת ג'תרצ"ג, קרוב לשלוש מאות שנה לאחר נס פורים, על פי זה יוצא שמרדכי חי למעלה מארבע מאות שנה. אך התוספות כתבו שלא ייתכן שהאריך ימים כל כך, אלא שכל הממונים קראו "מרדכי" על שם מרדכי היהודי שהיה הממונה הראשון.


קברו של מרדכי לצד אסתר, מזוהה כיום בשני מקומות עיקריים: בהמדאן שבאירן, וכן בכפר ברעם בארץ ישראל. בעל סדר הדורות מביא גירסא נוספת לפיה נקברו בשומרון.
קברו של מרדכי לצד אסתר, מזוהה כיום בשני מקומות עיקריים: בהמדאן שב[[איראן]], וכן בכפר ברעם בארץ ישראל. בעל סדר הדורות מביא גירסא נוספת לפיה נקברו בשומרון.
==ביאורי תורת החסידות==
==ביאורי תורת החסידות==
תיקון מידת היסוד נעשה על ידי מרדכי שענינו מרדכי הוא גילוי [[יסוד אבא]], שענינו התקשרות אמיתית לאין סוף ברצון פשוט, ולכן מרדכי היה עניננו לכפור בע"ז בלי שום טעם ומענה כלל, כמאמר הגמ'(מגילה יג, א) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, דהיינו שהטעם שלא השתחווה ל[[המן האגגי|המן]] לא היה בגלל איזה טעם מושג, אלא רק בגלל שכן רצון השם יתברך, ואף על פי שהיה כמה מיני הוראות להיתר, וכמו שיעצו עבדי המן לאחשוורוש שיעשה עצמו כאילו משתחווה.
תיקון מידת היסוד נעשה על ידי מרדכי שענינו מרדכי הוא גילוי [[יסוד אבא]], שענינו התקשרות אמיתית לאין סוף ברצון פשוט, ולכן מרדכי היה עניננו לכפור בע"ז בלי שום טעם ומענה כלל, כמאמר הגמ'(מגילה יג, א) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, דהיינו שהטעם שלא השתחווה ל[[המן האגגי|המן]] לא היה בגלל איזה טעם מושג, אלא רק בגלל שכן רצון השם יתברך, ואף על פי שהיה כמה מיני הוראות להיתר, וכמו שיעצו עבדי המן לאחשוורוש שיעשה עצמו כאילו משתחווה.