רמב"ן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "הרמב"ן " ב־"הרמב"ן " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]] | [[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]] | ||
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]] | |||
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד. | רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד. | ||
מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים. | מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים. | ||
הרמב"ן היה רופא, וטעם הדבר מבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח']]. | |||
== דרגתו הנפלאה == | == דרגתו הנפלאה == | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} | ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} | ||
חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה. | חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה. כן כותב גם [[האריז"ל]] שמפליא מאוד בגדלותו, כפי שכותב תלמידו רבי [[חיים ויטאל]] בהקדמה לספר [[עץ חיים]]. | ||
רבו בתורת [[הקבלה]] היה רבי [[אליעזר מגרמייזא]] בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות. | רבו בתורת [[הקבלה]] היה רבי [[אליעזר מגרמייזא]] בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות. | ||
==פסקיו== | |||
בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||