אפרים אליעזר ילס

הרב יאללס נפגש עם הרבי ב-770

הרב יאלעס משוחח עם הרבי בהתוועדות

הרב אפרים אליעזר הכהן ילס (נכתב באידיש יאלעס) (ה' בשבט תרנ"א - תשמ"ט) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.

נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום ה' בשבט תרנ"א בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.

בשנת תרע"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת תרע"ו נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.

בשנת תרפ"א היגר עם משפחתו לארה"ב ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'תש"ח נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.

בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.

קשריו עם הרבי

לאחר בואו של הרבי אדמו"ר הריי"צ לארה"ב, ביקש ממנו הרב יאלעס, ללמוד עמו את תורת הקבלה והחסידות, והוא הפנה אותו לחתנו, הרבי. לאחר פטירת הרבי הריי"צ בשנת תש"י, הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות, ומאז היה בא להשתתף בהתוועדויותיו בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, והוא קיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. בסדרת אגרות קודש מהרבי מליובאוויטש ישנם מאות מכתבים תורנים בין שניהם, בנגלה ובקבלה. וישנם ריבוי סיפורים אודות התקשרות והביטול שלו לרבי.

נהג בי"ט כסליו (בשעה שהרבי היה רושם איזה מסכת יקח מחלוקת הש"ס) לתת את העט שלו לרבי. ואחר כך הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.

בחודש חשוון תשט"ז זכה לשמוע מהרבי את המאמר אשרי תבחר ביחידות, המאמר נאמר לכבוד הברית של נכדו.

בהתוועדות י' שבט תשל"ו בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, הרב אפרים יאלעס היה אחד מהרבנים שנעמדו לנעום.

נהג כמה פעמים לבקר בחול המועד פסח את הרבי והגדיר אותם כ"קבלת פני רבו ברגל".

ביקורו בפסח תשמ"ב

להלן כפי שנרשם ביומן בשעתו:

י"ח ניסן תשמ"ב

.. אחר כך ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטרימל וטלית והרבי חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אחר כך הרב יאלעס הלך אחרי הרבי ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית הרבי חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אחר כך נכנס אחרי הרבי יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל גן עדן התחתון הרבי חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגן עדן התחתון ובראש השולחן היה כיסא מרופד (גומי) עבור הרבי.

אחר כך התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה הרבי שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהי' מוכן להשתמש בו כרוך, אחר כך אמר לו הרבי שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהיה מוכן. אחר כך שאל את הרבי מדוע הרמב"ם אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל שנה לרבי בחוה"מ פסח אחר כך שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל למשיח על ידי שיכבשוה.

וענה הרבי: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק על ידי משיח כשיש סנהדרין וכו', רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש, ומה שמדברים בנוגע לארץ הקודש זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' בשו"ע הלכות שבת סימן שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפי' אם זה יקרה ח"ו בברוקלין גם כןיחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדובר בנוגע לפקוח נפש ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל על ידי שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים, וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת, הוא יהיה יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו לס"ת, ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר הרבי כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקוח נפש וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקוח נפש בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. (כשהרבי דיבר בנוגע למצב בארץ ישראל הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על... וכו').

אחר כך שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע לביאת משיח. ואמר הרבי שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את בית המקדש אז הוא יהיה המשיח. אחר כך אמר לו הרבי בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את העולם כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אחר כך אמר לרבי שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ו[[נשמה כללית]] וראש בני ישראל. וכן הרבי אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על אתחלתא דגאולא.

הם שהו עם הרבי כ-40 דקות אחר כך עמדו לצאת הרבי דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו, והרבי ליווהו עד פתח גן עדן התחתון הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אחר כך ניגש הרבי לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה והרבי היה עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.

ביקורו האחרון

בבוקר של יום שלישי י"ח ניסן תשמ"ח לאחר תפילת שחרית הגיע ל770 הגאון הגדול זקן הפוסקים רבי אפרים אליעזר יאלעס שליט"א מפילדלפיה [הנוהג לבוא מדי שנה בחג הפסח לרבי בנמקו שזהו מצד דין עליה לרגל בזמן הגלות המוזכר בגמרא שיוצאים ידי חובה על ידי ראיית פני רבו]. הגאון הישיש שליט"א (זצ"ל) הגיע בלווית בניו ונכדיו.

הוא המתין בפתח גן עדן התחתון, כשעלה הרבי מבית המדרש הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו הרבי והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה והרבי שוחח עם הגר"א יאלעס ביחידות.

הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מהרבי, יצא הרבי אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו לרבי, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שקיחנו ובינתיים) התיישב על כסא.

הרבי אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" והרבי עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.

הרבי המתין שם דקות ארוכות עד שמהכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום. אחר כך חזר לחדרו הק'.

(מתוך יומן 'הקהל' תשמ"ח)

ספריו

הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:

• דברי אפרים אליעזר פילדלפיה, תשמ"ג.
• כתבי אחיעזר - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאללעס, שמן הראש, סטרי, תרצ"ג.

משפחתו

לאחר פטירת רעייתו הראשונה, בינה, (נפטרה תרפ"ד) בת דודו הרב יהודה צבי מסאמבור, נשא את גיטא פסיא בת הרב יחזקאל פולק.

מצאצאיו:

• שרה (נפטרה בשנת תשמ"ב).
• אסתר (נפטרה בתאונה בשנת תשל"ד).
• שיינדל שושנה אשת הרב יוסף גלדצלער.