סעודת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם") |
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
== זמירות שבת == | == זמירות שבת == | ||
הטעם מדוע לא הכניס הוד | הטעם מדוע לא הכניס הוד [[רבנו הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]]ו זמירות לשבת, | ||
אמר הוד | אמר הוד [[הרבי הצמח צדק]] מפני שחשב שבשולחן הסעודה ידברו | ||
ב[[חסידות]]. | ב[[חסידות]]. | ||
הוד | הוד [[הרבי מהר"ש]] אמר הטעם מפני שיאמרו ניגון, והוד [[הרבי מהורש"ב]] תיווך בין שני הענינים.{{הערה|1= | ||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=0c1c801b-aa70-4028-924b-a706c75591a4&st=%u05e0%u05d9%u05d2%u05d5%u05df[[ספר השיחות]] תש"ד עמוד 94]}} | [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=0c1c801b-aa70-4028-924b-a706c75591a4&st=%u05e0%u05d9%u05d2%u05d5%u05df[[ספר השיחות]] תש"ד עמוד 94]}} | ||
== ראו גם == | == ראו גם == |
גרסה מ־06:50, 14 בספטמבר 2016
סעודת שבת הינה סעודת מצווה, ועל פי הזוהר מי שמחסר אחד מסעודות שבת עונשו חמור.
מאכלי שבת
מאכלי שבת נחשבים לנעלים יותר אף מהמאכלים בסעודת יום טוב. מאכלי שבת אינם מגשמים, לכן אין הם זקוקים לבירור. אין בה "פרש שבתכם" כפי שהדבר במאכלי יום טוב.
ההבנה העמוקה יותר בהבדל שבין מאכלי יום טוב למאכלי שבת היא שבמאכלי יום טוב ישנה החומריות שהיא גשמיות, שממנה בא ה"פרש חגיכם", ואילו מאכלי שבת למרות שהם בכל זאת גם כן גשמיים, אך אין בהם חומריות.
למרות שמאכלי שבת אינם מגשמים הם גם לא מזככים. ואדרבה, כשאוכלים את המאכלים ברצון, שרוצים בעונג שבמאכל לרצות את העונג של המאכל - לא צריכים אפילו לא במאכלי שבת, כפי שהוסבר לעיל, שההבנה לפני האכילה והשתיה צריכה לפעול שלא לרצות בעונג הגשמי.
אם האדם רוצה בעונג שבמאכלי השבת מוריד אותו המאכל עצמו ממהותו ר"ל, כסיפור הידוע מהבעל שם טוב, שהראה לתלמידיו איך בליל שבת אוכל מישהו סעודת שבת לתאבון, שהוא נהנה מהבשר השמן, הרי ישב שור ליד השולחן בבגדי שבת[1].
יין בסעודת שבת
אדמו"ר הזקן מבאר כי עבודת השם על ידי יין, היא בכמה אופנים ואחד מהם הוא השותה יין כדי לקיים מצות ענג שבת ויום טוב.
באופנים אלו, אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה, ועולה לה' כעולה וכקרבן.[2]
זמירות שבת
הטעם מדוע לא הכניס הוד רבנו הזקן בסידורו זמירות לשבת, אמר הוד הרבי הצמח צדק מפני שחשב שבשולחן הסעודה ידברו בחסידות.
הוד הרבי מהר"ש אמר הטעם מפני שיאמרו ניגון, והוד הרבי מהורש"ב תיווך בין שני הענינים.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תורת שמואל ספר השיחות עמ' 143
- ↑ תניא פרק ז'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמוד 94
שבת | ||
---|---|---|
קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר |