הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת לקח בהושענא רבה]] | [[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת לקח בהושענא רבה]] | ||
'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה. | '''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה. | ||
== הושענא רבה == | == הושענא רבה == | ||
ע"פ תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה. | ע"פ תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה. | ||
גרסה מ־17:40, 21 ביולי 2016
הושענא רבה הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל[1] ספרי התורה.
הושענא רבה
ע"פ תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה.
הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות הנשמה שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.[2]
עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת
העבודה דימים אלו, שופר - בראש השנה, וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.
ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה קבלת עול מלכות שמים, שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן תקיעת שופר היא בקרן של בהמה דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.
ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.[3]
מנהגים
אדמו"ר הרש"ב היה אומר ספר דברים - משנה תורה - לבדו, ותהילים היה אומר עם הקהל.[4]
מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין פרשת וזאת הברכה רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב שמחת תורה, כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.[5]
בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא' [6], אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'[7].
ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.[8]
זריקת אבטיחים ותפוחים
אחר אמירת תהילים בהושענא רבא - בתומכי תמימים ליובאוויטש ובבתי הכנסת, היו הנערים זורקים מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. [9].
כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.
חלוקת "לעקאח"
בהושענא רבה נוהג הרבי לחלק לעקאח למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה היתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת תשנ"ב - על פתח חדרו הקדוש.
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
- ↑ אדמו"ר האמצעי
- ↑ הרבי
- ↑ אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
- ↑ תורת מנחם
- ↑ "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש תש"ח ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"
- ↑ הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר 587
- ↑ אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
- ↑ מזכרונות הרב יהודה חיטריק
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |