ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
מ (החלפת טקסט – "נשא לאישה" ב־"נשא לאישה") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטה]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטה]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר {{הערת שוליים|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש. | [[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר {{הערת שוליים|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש. | ||
==רבני העיר== | ==רבני העיר== |
גרסה מ־07:46, 19 ביולי 2016
וִיטֵבְּסְק היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו בתשס"ז 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
תולדות החסידות בעיר
רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ממזריטש ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטה ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
אדמו"ר הזקן נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר [1] כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.
רבני העיר
רבי מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[2].
הרב הירש בער רבה של העיר, קיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.
בשנת תרפ"ג הרב יהושע נימוטין שימש כרב העיר.
בשנת תרפ"ד הרב אברהם אליהו פלוטקין שימש כרב העיר במשך שנה.
הרב שמריהו מדליה שימש גם כן כרב בעיר, לאחר ששימש כרב העיירה קרלביץ.
מוסדות חב"ד בעיר
- לפני מלחמת העולם השניה שכנה בעיר ישיבת תומכי תמימים ויטבסק, ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות. הרב אליהו פאר תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
- מקווה חב"ד. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב ברוך שיפרין.
אירועים במהלך השנים
- אדמו"ר הזקן נישא עם ביתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא היה יהודי עשיר, ורצה לתת 5,000 שקלי זהב כנדוניא לנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים בתנאי שיעשה בכסף כרצונו והוא הסכים. ובאותה שנה, הרבי הקודם סיפר, מסר אדמו"ר הזקן את הכסף, בהסכמת אשתו, לאנשים כדי שיקנו קרקע ויתפרנסו מחקלאות.
- בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים לארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.
- בשנת תר"ח השתתף אדמו"ר הצמח צדק בוויטבסק באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנה ופטרבורג. הוא שהה בעיר כשני שבועות וגם חזר מאמרי דא"ח ברבים.
- בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בויטבסק ובעוד יישובים.
- בשנת תרס"ו שלח אדמו"ר הריי"צ שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל לליל הסדר הראשון בליובאוויטש בו אכלו כל התמימים ביחד והוכרז על סעודת משיח.
- בשנת תרפ"ב הפצירו ברב יהושע נימוטין לשאת בעול הרבנות, אדמו"ר הריי"ץ השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.
- בקיץ שנת תרפ"ז נפתחה בעיר מחלקת תומכי תמימים. בחג הפורים תרצ"א נסגרה הישיבה.
חסידים מפורסמים בעיר
- הרב יהודה עבער (ראש ישיבת תומכי תמימים).
- הרב אברהם דרייזין (משגיח).
- הרב שניאור זלמן לויטין (משגיח).
- הרב נחום לבקובסקי (משגיח).
- הרב רפאל כהן (מגיד שיעור).
- הרב אריה לייב ליפסקר (משגיח).
- הרב נחום גולדשמיד (משפיע באחת הכתות).
- הרב שניאור זלמן קלמנסון (חתנו הוא הרב דובער חן).
- הרב אברהם פריז.
- הרב משה לייב גינזבורג.
- הרב אליהו פאר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
- הרב ברוך שיפרין (חתנו של הרב אליהו פאר).
- הרב ברוך מויטבסק"[3].
תלמידי הישיבה
- הרב מיכאל טייטלבוים.
- הרב ישראל יהודה לוין.
קבורים בעיר
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.
- ↑ יהדות ויטבסק עמ' 188.
- ↑ לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.
עיירות ברוסיה הלבנה | |
---|---|
| |
עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |