הסורג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:לשכות.jpg|left|thumb|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]] | [[תמונה:לשכות.jpg|left|thumb|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]] | ||
בתוך הר הבית, | ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי נצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}} | ||
כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים. | |||
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]]. | |||
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}} | |||
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו היתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}} | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||